רסיסים של תקווה
אמרו לי שילדים זה שמחה, אבל לא אמרו שזה רק לתקופות ושיש תקופות שהשמחה בהן איננה. אמרו לי הרבה על גידול ילדים וניסיתי, בחיי. אבל למדתי וגיליתי שאם לא אמצע את הגשר שיעביר אותי על המים הסוערים של חיי היום, כאם לשני בנים בגיל ההתבגרות וחד הורית....אטבע..... |
| 6/2010
האומנם לכל סיר יש מכסה?
פתאום, אתמול, בעיצומן של חדשות על המשט שהיה והמשט שיבוא, שאלתי את עצמי, כך סתם בתוך מחשבותיי, למה, עד היום, במשך כ-25שנים, לא התחיל איתי אפילו גבר אחד שהייתי רוצה שיתחיל.גבר אינטקלטאול, רך וטוב לב. גבר סבלני, מבין קשוב עם שתי רגליו על הקרקע, שיודע מה הוא רוצה מחייו ומחיי זוגיות. נזכרתי בכל מחזריי, שלא היו הרבה, כולל הגרוש...כולם רודנים מי יותר ומי פחות, פנטזיונרים שמחפשים את עצמם גם כשהם כבר אחרי גיל 40. מאשימים את העולם ובאים בטענות אל כולם, חוץ מלעצמם. למה אף פעם, לא היה אחד לרפואה שיכולתי להגיד לעצמי, איזה פספוס.... מה יש בי שלא מאפשר לגברים שאני רוצה, שאני חושבת שאוכל לבנות איתם זוגיות בריאה, לרצות להתחיל איתי, להתקרב ולנסות. הרי מראש הם לא מתקרבים ולא מתחילים ואני לא נראית רע, על פי עדויות של אחרים, לא עדות עצמית. האומנם לא לכל סיר יש מכסה? האומנם רק בי האשמה, ויש, שלא תטעו, אני יודעת שיש, אבל עד כדי כך, שאפילו לא אחד? חשבתי בשנים האחרונות כך, שכנעתי את עצמי שאם כך ,אז אין לי צורך בזוגיות, יש כאלה. האמנתי שטוב לי בעולמי. יש לי עבודה מספקת, שני בנים וחברות. הבנתי שאני פוחדת מפגיעות נוספות ונראה לי שהכי טוב לבד. אני מעייפת את עצמי לדעת במהלך היום ונרדמת מותשת, אז למי יש זמן ואנרגיות להשקיע בזוגיות. בכל פעם שעלו הגיגי האולי, ננסה, עוד הזדמנות, קצת אהבה ומין לא יזיקו אלא רק יוסיפו לחיי, אני בורחת....עד שהיכתה בי אתמול המחשבה הזו.... הם לא מתחילים, נבהלים ובורחים, אם היה כך, היה לי יותר קל להסביר. מראש לא מתחילים. האם זה המקומות אליהם בחרתי לצאת ולבלות בעבר? ריקודי עם....אוניברסיטה...... מה לעזאזל אני משדרת ומה הם קולטים? אני רוצה מאוד לקוות שגם עם מכסה שיש בו חורים, אבל אחרים מאלה שנתקלתי עד היום, אפשר להכין תבשיל טעים.....אולי יום אחד... בפנסיה כשהבנים יעזבו את הבית......ואולי כשיגמרו לי התירוצים......
| |
|  כינוי:
חנהל'ה התבלבלה בת: 59 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
