Just Me And My Life

נמאס שתמיד אני זאת שנשארת בבית וכל השאר נהנות ביחד.

נמאס שתמיד אותי מגבילים.

נמאס שאני עוברת יום יום דברים ולאף אחד לא אכפת.

נמאס להתמודד.

נמאס להראות שהכל טוב כשבעצם לא.

נמאס להיות בבית כשאני לא רצויה.

נמאס להחשב אחת שצריך להתבייש ממנה.

נמאס לשמוע את התלונות שלכם.

נמאס למלא את ההוראות שלכם.

נמאס לעשות בשבילכם דברים ואז לקבל תלונות.

נמאס להשתדל ולהשקיע בלימודים ובסוף לקבל הערה.

נמאס לנסות להכיר חברות ולקבל יריקה בפרצוף.

נמאס להשקיע במראה החיצוני ולקבל בסוף "מחמאה" רעה.

נמאס שמכריחים אותי לאהוב.

נמאס שלא משנה מה אף פעם לא מצליח לי.

נמאס שאני צריכה לעבור בדיקות ולפספס לימודים.

נמאס גם שלא יכולים להבין אותך בביה"ס ולא רוצים אפילו להתחשב בך.

נמאס מלחגוג כשאין סיבה.

נמאס לחייך כשזה לא אמיתי.

נמאס לשמור הכל בפנים.

פשוט..

פשוט נמאס.

אני נמצאת בסביבה אחרת של אנשים שטוב לי איתה.

יש לי חברות מדהימות שהן כל החיים שלי..

יודעות להצחיק אותי..

יודעות להבין אותי..

אבל להתמודד? זה אני חייבת לבד.

וזה קשה.