קודם כל וואו שנת 2009 הגיעה לסיומה.
תאמת השנה הזו לא היתה השנה שלי.
בכלל לא.
קודם כל הדרדרתי ממש במצב הנפשי ובלימודים.
הגעתי למצב שאני מבריזה כל יום מבצפר.
התרחקתי ממלא חברות והתחלתי כמובן להרגיש בדידות.
כל יום עבר בלהיות מסוגרת בחדר שלי בלי לעשות הרבה.
הציונים כמובן ירדו..
ואיתם באו שיחות עם המורים והיועצת של בצפר S:
ואז נכנסתי לדיכאון של ממש.
זה היה לי קבוע לפגוע בעצמי ולחשוב על התאבדויות ועל דרכים להרוס את עצמי עוד יותר.
זה לא היה מזוכיזם,זה היה הרצון לשים לכל סוף.
ואז התחלתי לרדת במשקל.. כולם היו מופתעים מכמה אני רזה.
הפכתי לאנורקסית ששוקלת 44 על 171.
ובסוף זה הגיע לאישפוז של חודש בשניידר.
חיברו אותי לזונדה והיו פעמים ששפכתי קצת מהאנשור שהיה בשקית או הגברתי את הקצב של המכשיר.
בבית חולים עליתי במשקל ואפשר לומר שהשהייה שם קצת שינתה לי את קצה המחשבה.
לא האמנתי שאני אצליח למצוא תעסוקה במקום כלכך משעמם.
עשיתי כל מה שהיה אפשרי לעשות.
אם זה לצייר,לנגן,אפילו לצחוק עם הרופאים.
נקשרתי שם להמון אנשים מדהימים שעזרו לי לצאת משם כמה שיותר מהר.
הכרתי ילדה מדהימה בשם סתיו, אחראית פרח שממש נקשרתי אליה בשם מיקי.
כולם הראו לי אהבה ואני החזרתי.
כעבור חודש יצאתי משם ופגשתי את החברות שלי.
כיום הן כבר לא חברות שלי.
השנה הזו היתה מלאה ריבים והספקתי לאבד 3 חברות וידיד.
אבל ממשיכים הלאה והכרתי עוד אנשים והתקרבתי לאנשים.
וכנראה הכל לטובה,לא?
הספקתי להיות בריב של שתיקה עם אבא שלי שכלל המון איומים,צעקות ולפעמים אף יותר.
היו איומים שאני אעבור לפנימייה אבל אני נלחמתי על המקום שלי עם ראש מורם.
לא אשכח ולא אסלח על כל מה שהוא עשה.
גם אם זו שנה חדשה 3/>
התרחקתי קצת מהחברה הכי טובה שלי ..עברנו כל כך הרבה ריבים.
לפעמים על שטויות ולפעמים על דברים יותר רציניים.
מבחינתי זה כן משתקם לו לבד הקשר..
אני לא יודעת מה מבחינתה.
אבל כמובן שהיא תמיד מזכירה לי כמה אני חשובה לה וחבל שאני לא כמוה יודעת להראות רגשות חזקים ככה..
אבל אני בטוחה שהיא יודעת שגם היא חשובה לי באותה מידה ואף יותר.
ואני כלכך אוהבת אותה 333> שאי אפשר לתאר.
אה ובנוסף לכל בשנה הזו סבתא שלי נפטרה.
זה בעיקר הדברים.
אבל כדי לא להתחיל את השנה בפסימיות..
הנה מה שאני שואפת לשנה הזו
מבחינה לימודית- להשקיע,לא לאבד מוטיבציה, לא להתייאש.לא לוותר אף פעם.להוכיח לעצמי שגם אני טובה בדברים מסויימים.
מבחינה נפשית- להיות שלמה עם עצמי. לא לתת לעצמי לחזור לאותם הרגלים רעים.להיות כמה שיותר אופטימית עם ראיה ורודה לחיים.
מבחינה חברית- לשקם חברויות..להתקרב.ללמוד.לנסות. כמה שיותר לצאת ולבלות.
ובעיקר השאיפה הכי גדולה שלי זה להיות עם חיוך כמה שיותר.
אז קבלו תמונות מ2009 D:
מהמסיבת יומולדת 3:
שנה מדהימהההההההההההה D:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
