Just Me And My Life

עצובה. שמחה. פוחדת. אמיצה.

ילדה טובה. רעה?

מרגישה -מכוערת- לפעמים גם דחויה .

הרגשה של הכל תקוע במקום.

אומרים לי שרזיתי. העיניים שלי לא רואות את זה.

וממש לא הפחתתי באוכל או משהו..

אני חושבת שההרגשה הכללית משפיע על כל כך הרבה דברים.

מצב רוח לא טוב ולא רע.

מה קורה פה ומה יכול לשנות את המצב?

זה לא ריקנות..

זה נטרליות מוחלטת.

בדיוק כמו שם הבלוג ככה אני מרגישה..

חיה ללא נשמה וללא הרגשה.

מתי זה יחלוף..

 בא לי לשמוח.. והפנים לא משנות את המבט.

המבט העצוב הזה שלא מסוגל לחייך..

מרוב אותה ההרגשה הפרצוף נתקע על הבעה אחת.

צריכה שיעודדו אותי..

צריכה להבין מה פה לא בסדר..

צריכה לעשות משהו שאני אוהבת באמת.

להרגע.. ולנסות אפילו קצת להנות . /=

קיצר הפיתרון גישה אופטימית