saving my facegot my indignation but i'm pure in all my thoughts, i'm alive |
כינוי:
בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
| 9/2015
יש לי סיפור
יש לי סיפור. סיפור על המעגל הזה, המעגל המתועב הזה שקשה לצאת ממנו. מעגל של פחד, עצבים, תסכול, חרדה, בדידות, לבד. יש אינספור מילים לתאר את המעגל הזה. אני בטוחה שכל אחד נמצא בו עכשיו, בצורה כזו או אחרת. הסיבה שהוא נמצא בו היא כזו או אחרת. אני נתקלת במלא סיפורים על אנשים שיצאו מהמעגל הזה. למה אני נתקלת בכל כך הרבה סיפורים? כי יש לי זמן, אינסוף זמן, רק אני מול המסך, המקלדת והעכבר. אינספור סרטונים, פוסטים ובלוגים של אנשים שמדברים על מה שאני מדברת. אז כן, ברור לי שאני לא לבד, ברור לי שהמצב שלי הרבה יותר טוב משל אחרים חסרי מזל. זה ידוע. תמיד אפשר לעשות את ההשוואה למסכנים יותר, לחסרי כל, לאלו שרצף מקרים של חוסר מזל נכרע לפניהם. תמיד אפשר לעשות את זה. השאלה של האם ההשוואה הזו עוזרת לך או לא היא השאלה האמיתית. מי נמצא [אני] כל כך עמוק בתוך החרא של עצמו שהוא לא יכול להסתכל על אחרים כדי לנסות לעודד את עצמו? אני שם. כל כך שם שאני לא מצליחה לראות משהו אחר חוץ מעצמי, הזבל שלי, הפחד שלי, העצבים, התסכול, החרדה הבדידות והלבד. גם אם אני אהיה סביב אנשים יקרים, אוהבים וחשובים לי מאוד אני אצליח לראות רק את המצב המג'ייף שלי. את זה שאני לבד. שכולם עם בן זוג, מאורסות ונשואות, אבל אני לבד. לא התקדמתי בכלל. חזרתי למצב 0, במלוא מובן המילה. בחדר שלי, בבית של ההורים, בלי גרוש על התחת, עם מינוס בבנק וחובות לביטוח לאומי כי לא עבדתי מחודש מרץ. לא עבדתי כי המצב בבית לא טוב. כי הלימודים וכל המחוייבויות הנוספות הפילו אותי. כי לא רציתי להיות יותר. ידוע שאנשים רואים את מה שאת משדרת, את מה שבתכלס קורה בפנים למרות שאת שמה על עצמך מסכה של 'היי, כיף לי, טוב לי'. אני כבר הפסקתי לנסות לשקר, לשים את המסכה הזו. מה הטעם? גם ככה לא קורה כלום. גם ככה אני נשארת לבד. גם ככה אני הולכת לבד, חוזרת לבד, חושבת לבד. ל ב ד !
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
