אוגרת כרגע כל כך הרבה דברים בתוך תוכי, מביישים ומכעיסים כך שלא ארצה לשתף אותם עם חברי. מרגישה שאני לא מסוגלת להכיל עוד כשלונות כאלה כל הזמן. עוד אחד ועוד אחד מערערים לגמרי את היסודות שעליהם אני יושבת עד שמשב רוח קטן יכול למוטט אותם לגמרי. פחד גדול מצמרר לי את הגב ומאיץ לי את הדופק.
אני רוצה לסדר לעצמי את המחשבות ואין מקום יותר הגיוני לעשות את זה מכאן.
סך הכל כששמים את כלל הדברים לנגד עיני אני לא לגמרי בברוך, פשוט נמאס לי עם ההרגשה של כיבוי שרפות כל הזמן, משברונים קטנים שעושים הרגשת מועקה תמידית.
הפסד הבוחן המסכם
שני מועדי ב', ועוד לא התחלתי לחשוב על השלישי
שני בחנים נכשלים במעבדה
ואחד נוסף לאוסף
בוחן מחר שמעיב על הלמידה חסרת היסודות למבחן בחמישי
חוסר כוח כללי
חוסר חשק כללי
באסה כללית
בא לי שיגמר התואר המסריח הגהנום הזה
אלוהים רק תיתן לי מעל 60 אמן אמן אמן, אני עוד שניה בוכה פה.