מזלטוב ישרא 3:
לפעמים , נדמה לי שגם אני פה 9 שנים.
לפני 9 שנים, כשהייתי בת 5, אפילו לא ידעתי מה זה בלוג. מאוחר יותר התחלתי להבין את המשמעות של הדבר, ובסביבות גיל 8-9-10 פתחתי את הבלוג הראשון שלי, יותר טיפשי ממה שאת מתארים לכם. בלוג שהייתם נכנסים אליו, ואומרים 'אוי, הנה עוד אחת שלא מבינה מהחיים שלה'. ואני בספק אם לא אומרים את זה עכשיו.
אני חושבת שבכל החיים שלי היו לי איזה 3-4 בלוגים, שניים מהם רציניים באמת, כלומר, מועדים *מבחינתי* להצלחה.
האחד הוא בלוג כושל כל כך, שעבר בדם, יזע ודמעות (שהשתדלתי להחביא מאחורי אופטימיות מאולצת מדי) את ה60 כניסות. השני, טוב.. כנראה שאתם נמצאים בו כרגע. בלוג שהצלחתי להחזיק כבר משהו כמו חצי שנה, ואני מרגישה שאני פה נצח. כשהתחלתי עם הבלוג, הוא היה כושל פחות, ואפילו הגיע לאיזה 200 כניסות לפני הקפיצה הגדולה, שהייתה כשהגעתי למומלצים. לדף הראשי. שם גם למדתי מה זה תגובות פחות נעימות (ותגובות אם בכלל), ואפילו למדתי איך מוחקים תגובה, מה זה שרשור תגובות.
אני מרגישה בורה כשאני אומרת את זה. טוב, גאונת המאה אני לא.
בינתיים אני עדיין לומדת איך להסתגל לכאן. איך לקדם את הבלוג ואת החיים שלי בו בזמן.
אבל עכשיו,
עכשיו אני מרגישה שאני מספיק זמן פה כדי לאחל לישרא מזלטוב, ובאמת מכל הלב. אולי זה נדמה כאילו שום דבר לא השתנה מאז שפתחתי את הבלוג, אבל הוא באמת עשה לי כל כך הרבה, באמת שינה אצלי משהו. כנראה.
ואני מאחלת לישרא שימשיך בדרך הזו, שיתקדם לעוד 90, 900, 9000 (!) שנים מופלאות, שימשיך לתת מקום פורקן לאנשים שמעדיפים לכתוב על לדבר.
ולאנשים שעומדים מאחורי הקלעים,
אז
מכל הלב
תודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mishehi.