אני פשוט צריכה חבר, יותר מתמיד.
ואני לא מדברת על חבר במובן של בן זוג רומנטי, זה בדיוק מה שחסר לי עכשיו, אחרי שהפרידה הזו הייתה יותר מכוערת ממה שציפיתי. אלא פשוט על חבר. ידיד, ממין זכר, זה מה שאני צריכה ואפילו מתביישת בפני עצמי שאין לי כזה.
אז ביקשתי מחברה את האימייל של ל', בנאדם שהתחלתי לדבר איתו בכלל ב2010, ומאז נכנס לי ללב ולא יצא משם, אפילו שלא דיברנו כבר יותר משנה. זה התחיל מגעיל, המשיך בקראש קצר, והפך להיות אחד הקשרים היותר מדהימים שהיו לי עם בחור.
אין לי איך לתאר כמה אני מקווה שהוא יענה לי.
אני פשוט צריכה מישהו בוגר בחיים שלי. לאו דווקא בוגר ממני בגיל, פשוט בוגר באופי, לפחות באופן יחסי. מישהו שיגן, שיתמוך, יצחיק. מישהו שאין סיכוי שיתאהב בי, ואין סיכוי שאני אתאהב בו. אחד כזה שיהיה לי גב, שירגיש לי כמו אח ושאני אוכל לדבר איתו על כל דבר שבעולם.
ואני קוראת את ההסטוריה במסנג'ר מהזמנים שהיינו מדברים, וחיוך מרוח על הפרצוף שלי, ואני צוחקת בקול. וסוף כל סוף, אחרי שנה ומשהו, אני לא חנוקה יותר. אני חופשיה להפליא וידיד הוא הדבר היחיד שחסר לי.
קיבינימט
הצעות, מישהו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mishehi.