כל כך הזנחתי את עצמי לאחרונה...לו רק האושר שלי לא היה כה תלוי במאורעות חיצוניים
למרות ש

המאורעות החיצוניים הם ביטוי למאורעות הפנימיים

ברור שאושרי תלוי בהם, ואולי גם הם תלויים בו
אני גאה לומר שהאושר שלי לא תלוי במראה החיצוני שלי(או הרבה פחות תלוי מפעם) או באם יש לי או אין לי בן או בת זוג, או בכמה כסף אין לי.
הוא תלוי במקום בו אני חיה, באנשים בהם אני מוקפת. אני אוהבת את הטבע ביקנעם, אך היא כל כך רחוקה מכל אהוביי היקרים ללבי...אפילו אנשים שאני לא כל כך מכירה אבל יודעת שהם נפלאים, הם גורמים לי להרגיש אהובה ומגניבה

נוצלתי מינית אתמול. זה היה בהסכמה, אבל לא באמת. אחרי 20 פעמים(לפחות)שאמרתי 'לא', זה הפך ל'כן'...אבל בנאדם קשוב ולא נצלן היה מסתפק בלא, היה מבין כמה מזלזל זה לנסות לשכנע מישהי לשכב איתו. נתתי לו סיבות הגיוניות, והוא דחה אותן ואמר 'בואי נזרום'. הסיבות היו שאני לא מכירה אותו מספיק, רוצה לחכות עד שאדע שזה נכון, דווקא כשאני מחבבת בנאדם אז אני רוצה באמת לעשות את זה נכון. הרעיון נשתל לו בראש ולא עזב אותו כשסיפרתי לו שאני נמשכת לבנות ושעשיתי שלישיה.
חשבתי שהוא חמוד. טוב כן, מהרגע הראשון ידעתי שאנחנו שונים מדי, הוא פשוט לקוח מצחיק מהמסעדה, ובחיים לא הייתי מתחילה איתו אבל הבוסית שלי התערבה(בגסות) בחיי ואמרה לו כשלא הייתי במשמרת שכדאי לו להתקשר אליי. Can you say PSYCHO? בכל מקרה כל כך התבאסתי על היפים לאחרונה שהתלהבתי מזה שאפשר למצוא מישהו חכם ולא היפי. אז זה היה נחמד שהוא הזכיר לי למה ההיפים הם החברים שלי.

אם עוד גבר יעז לומר לי "את כזאת סקסית/עושה לי את זה/מטריפה אותי" אני נשבעת שאחתוך לו את הזין

גם אני לפעמים שוכחת שזה כל כך קשה לנשים בחברה הזו. מצד אחד אני לא אוהבת פמיניזם קיצוני, גם לא טבעונות קיצונית, או פציפיזם קיצוני. לא אוהבת קיצוניות, אוהבת שכל מקרה לגופו. לא אצעק "אונס!" על כל גבר שיעז להתחיל איתי. ומצד שני...זה כל כך בנורמה לא להיות קשוב ולהתייחס לסקס כמשהו שנשים "נותנות" וכמו ילד קטן, צריך לבקש ולשכנע. סקס זה דבר הדדי, יפהפה שצריך לקרות כשהוא בוער בכל רמ"ח איבריהם של שני השותפים לדבר.

בסדר, שחררתי. ולמדתי גם. אפילו גאה בעצמי על ה20 פעמים שאמרתי 'לא', זה הרבה יותר ממה שהייתי מצליחה פעם.

אני מחליטה החלטה חדשה: לא להחליט יותר החלטות. אני רק מתאכזבת מעצמי יותר כשאני לא עומדת בהן...