I’’m Kind Of A Big Deal

הלוואי והייתי כלום

הלוואי

הלוואי שלא אהבתי את חברה שלי, אהבת אמת, אהבת אחות.

הלוואי והיא שנאה אותי פחות.

בבקשה אני רוצה לסיים עם הטירוף הזה

הבלאגן 

הרעש

הרגשת המועקה

לפעמים אני קוראת לזה למות

לפעמים אני חושבת על זה ברצינות

ככה סתם ביום אחד

ואף אחד לא יבין מאיפה זה בא לי, ואני לא אשאיר מכתב, וכל אדם יאשים את עצמו ויגיד:

"אולי אם רק הייתי נשאר עוד דקה",

או: "אם רק לא היינו רבים היום",

או: "אם רק הייתי נותן חיבוק במקום להגיד רק 'שלום'"...

אבל זה לא טוב

כי אני יודעת שהמוות הזה לא בא מרצון

הוא בא כנקמה נגד העולם

נגד כולם

כי אני רוצה לראות שכולם בוכים

לא בגלל שאהבו אותי, אף אחד לא אוהב

אלא בגלל שיכלו לעצור את זה אנשים אחדים

והם לא עצרו

כל אחד חושב ש"אנשים אחרים- זה הוא".

לפעמים אני תוהה אם אני מטורפת, או שאני סתם מאכילה את עצמי

ואז זה מסביר למה אני כזאת פרה.

תודה על האוזן הקשבת. אולי בקרוב אני לא יהיה כאן יותר. ולא, בבקשה אל תרגישו אשמים. אתם נפלאים.