I’’m Kind Of A Big Deal

רציתי בהתחלה למחוק את כל מה שכתבתי כאן. ואז חשבתי לאכסן את זה. 

ואז הבנתי שלהתכחש לעצמי, ולעובדה שאני עדיין כזאת, זה מפגר בעליל.

שמישהו יציל אותי כבר. שמישהו ידפוק בדלת, ויאסוף אותי אליו,

בלי הבטחות שווא.

שמישהו כבר יתן לי לבכות,

בלי להגיד כמה לחוץ לו, ועסוק לו, ושאר הירקות.

שמישהו will call my bullshit כבר

שלא ינסה לכסות אותי סתם, כי הוא צריך, כשקר, שמישהו יקלף אותי בעדינות וישכנע שאין לי

צורך

להלחם נגדו

שיפסיק לנשק אותי: בצביעות, גם כשהוא מתכוון, אבל בעיקר כשלא

שיתן לי ליפול על הברכיים ולתפוס את הפנים

להגיד כשכואב לי שהקושי מגזים

שמישהו יגיד לי שדמעות זאת לא חולשה, שהוא זה לא כולם, שיגיד את כל השקרים בעולם!

שיגע בי לאט

ויתיפח בלאט

וייתן לי מעט,

מהשקט

שרק

הוא יותר לא צריך לאהוב אותי יותר!

כמו אורגזמה מזוייפת, יאשר,

שיתן לי ,תחושה שהוא

לא מוותר

וישבור אותי

עד דק

כשילך, הגיבור

כי אני רק אמתין שיעשה זאת

בדרך, אנא, כבה את האור