המשא ומתן עושה קאמבק, שוב. שיחות קירבה, שיחות עקיפות, ישירות, לכולן אותה המטרה, הסכם בין ישראל לפלסטינים. עבר עתיר כישלונות של שיות מסוג זה ליד אותנו שכמו שמשא ומתן מתחיל, כך מהר מאוד הוא יכול להסתיים מבלי להגיע לתוצאות מרשימות. מאחר ו'הכנתה של הקרקע' לחידוש המגעים מהווה פרויקט נפרד כל פעם מחדש, כדאי שהצדדים יפעלו בחוכמה הפעם, בניגוד למקרי העבר. לכבודם אבו-מאזן ובינמין נתניהו נרתמתי למאמץ והכנתי נקודות חשובות למשא ומתן מוצלח.

ראשית כל, שני הצדדים חייבים לפעות ברצינות ובנחישות. כשמזכירים נחישות, מתכוונים לכך שאין לראות בפעולות צבאיות ישראליות נגד טרוריסטים של חמאס ושלל הארגונים, בתור עילא לסיום השיחות. וכך גם על ישראל לא לראות בירי רקטות שמקורו מארגוני הטרור ולא מן הרשות הפלסטינית, כאות לנזיפה ברשות, הרי מובן שאין ביכולתם לעשות יותר מדי נגד הנייה וחבריו.

הרשות הפלסטינית, בראשה אבו מאזן, תיהיה חייבת לעשות הפרדה מילולית בין הפלסטינים שוחרי השלום לבין הפלסטינים חברי ארגוני הטרור שמנסים לחבל במשא ומתן. אם ברצונם להגיע להסכם, הם ייצטרכו לפעול בכל דרך נגד הקבוצות העוינות, ובכך להראות נכונות לשיתוף פעולה מול מי שמנסה למחוק את ישראל מהמפה ע"י תקיפת אזרחיה.

בנוסף, על הפלסטינים לזכור כי ירושלים היא בירתה של ישראל. למרות שבישראל מבינים את הרצון הפלסטיני לקבל 'נתח' משטח העיר, חשוב שגם הפלסטינים יזכרו את הרגישות הרבה שבנושא וינסו להבין כל הססנות ישראלית ודיון ישראלי עמוק בנושא, אחרי הכל מדובר בעיר הבירה של ישראל ומקום בעל חשיבות דתית עליונה. אם הפלסטינים ימהרו לנזוף על אמירות שונות בהקשר הבירה מצד חברי כנסת או אפילו שרים, השיחות יסתיימו מוקדם מן הצפוי.

לחץ מצד מפלגות כמו ש"ס לא אמור להרתיע את נתניהו אם הוא רוצה לצאת עם הישגים. בחירתו הייתה להגיע לכיסא ראש הממשלה שסביבו קואליצית ימין קשה לפיצוח. ידוע מראש כי יהיה לו קשה להצהיר הצהרות הקשורות בפינוי מאחזים והקפאת הבנייה בהתנחלויות . ראש הממשלה יצטרך לקיים דיונים וישיבות ממשלתיות רבות שמטרתן להסביר את רצונותיו ולנסות להגיע לאוזניהם של הציבור הדתי, וזה ייקח זמן.

הציבור הפלסטיני מחויב להראות רצון בהסכם העתידי. את רצונו יביע בעיקר בכך שירחיק בכל דרך את חמאס מקרבו. נשמע בלתי אפשרי, אך בכדי להגיע לתוצאות הפלסטינים צריכים להגיד 'לא' לחמאס וכן לאבו-מאזן, להפסיק לסייע לטרור ולעזור לרשות במשימותיה.

כך גם הציבור הישראלי. אומנם לנו אין צורך להוקיע מחבלים מקרבנו, אבל מחובתינו להראות תמיכה במגעים. לא קל לנהל שיחות עם הפלסטינים כשמאחוריך חברי קואליציה שלא יהססו להפיל אותך אם תעלה להם על העצבים, לכן חשיבותו של הציבור הישראלי רבה מאוד ועליו להראות את רצונו להמשך השיחות. הציבור יוכל להקל בקולו על ראש הממשלה בהתמודדתו עם מי שלא מוכנים ללכת רחוק מדי בשביל ההסכם.