יש יותר מדי נושאים לכתוב עליהם, שלל מחשבות מציפות לכל אזרח, אני חושב, את הראש בימים כאלה. מי היה מאמין שרצף ההתרחשויות המטורף באזור שתמיד היה מבלבל ומרתיח, יכול להיעשות אף יותר גועש ומסעיר?

גם השבוע דאגתי יום אחרי יום להגיע לשלישות הבסיס, לקחת עיתון ולהתעדכן. אם להיות כנה, לא בעיה לצפות בימנו עליות במחירים. למעשה בכל התחומים יש תמיד סיכוי לתפיחת העלות. מעבר לשלל ההסברים הכלכליים המסובכים שאותם, לצערי, לא אצליח לספק לכם, תמיד ישנם כמה נקודות קבועות וברורות שמלוות כל עלייה במחירי המוצרים הבסיסיים. עלייה בצריכה כתוצאה מגידול טבעי במספר התושבים וצמצום במקורות האנרגיה והמזון בכל רחבי העולם. קשה שלא לפתוח בהאשמות נגד שר האוצר וראש הממשלה ששועמים על עלייה נוספת במחירי הלחם, מוצרי החלב, הדיור והדלק - הרי הם אלה שמנהלים את המדינה הזאת וכמובן שמכוונים את כלכלתה (לפחות אמורים) - אבל אם להיות מציאותי יש דברים שקשה להימנע מהם. יש שיגידו שלא נעשה מספיק לאורך שנים למען הכלכלה כדי למנוע את הצורך בעליות המחירים, דבר שכנראה נכון, אך בכל זאת, יש מגמות טבעיות שפשוט קורות.

בשורה התחתונה, כנראה שנתניהו ושטייניץ יכלו לעשות יותר מבעוד מועד, אבל את הנעשה אין להשיב. ועכשיו, מה לעשות, צריך להתמודד עם מה שיש, ובסגרת זאת אני מאמין שראש הממשלה מבין את המחאה ואפילו קצת נרתע ממנה, ויעשה מה שצריך כדי למתן את העליות במחירים שמעלות לא מעט חששות בלא מעט בתי אב בישראל.

ושוב אנחנו עדים למהירות הבלתי ניתנת לקליטה בה דברים יכולים להשתנות. באופן אישי, מעולם לא חשבתי על מצב שבו מאות אלפים יצאו לרחובות קהיר כדי לסלק את מובראק מכס הנשיאות. מי היה מאמין שתמיד נראה כל כך נערץ ואהוב יופל בהפתעה מוחלטת, בטח לא אני. ההתערבות הישראלי בהפלתו היא טבעית לגמרי וברורה לכולנו, הרי מדובר במדינה חזקה, עוגן במזרח התיכון והעולם הערבי, עם צבא מחץ ולנו הסכם שלום איתה. אז נכון שזה נראה קצת אנוכי מבחוץ, לחזק את הנשיא שכל מצרים כבר לא ממש רוצה בו, למרות שידוע לנו שלא מדובר בדמוקרטיה. אבל קשה לשמוע ביקורת מטורקיה וארה"ב על התנהלותנו לאחר שהן עצמן לא הפסיקו לפתוח את הפה ולסלק את שליט מצרים ב30 השנים האחרונות במילים ולאחר מכן להאשים את ישראל בהתערבות, כאשר כל ה"התערבות" הייתה לשבח את נשיא מצרים, הרעפת מילם חמות מפרס וניסיון לחזק אותו מנטלית (ככה זה נראה). הרי שמעון פרס לא באמת חשב שזה מה שיחזיר לו את תמיכת העם.

למפקד החדש, בני גנץ, שיהיה בהצלחה. יצא לי לראות אותו פעם באחד מימיי הגיוס הקרביים של צה"ל בקיץ האחרון. האמת, לא ידעתי עד אז שהוא סגן הרמטכ"ל, שמעתי מחבר רק כאשר הוא לחץ ידיים לחיילים טריים שתי מטר מאיתנו. נראה שמדובר במינוי ראוי של אדם בר ניסיון רב ויכולות גבוהות. מעבר לזה, אני לא יודע עליו יותר מדי.

ולסיום, מזל טוב לקבוצתי האהובה, מכבי אלקטרה תל-אביב, על הזכייה בגביע המדינה. אומנם הפסדתי את המשחק, ולא באשמתי, אבל התעדכנות דרך האינטרנט הראתה שזה היה יחסית פשוט. חבל שגם הפעם היה אירוע אלים על המגרש, למרות שסיפורי החברים מצביעים על לא מעט התלהבות וצעקות בפאבים בעקבות התיגרה.

שבת שלום