בבחירות הקרובות, אני, חייל חילוני המתגורר במרכז הארץ, אצביע למפלגת "עם שלם" בראשות הרב חיים אמסלם. אעשה זאת בראש ובראשונה מתוך דאגה לעתידה של החברה במדינת ישראל, אשר הולכת ומתפלגת ככל שחולפים הימים.

מנקודת מבטי כאזרח במדינת ישראל על מערכת הבחירות, אינני רואה שום אידיאולוגיה חקוקה בסלע, פרט למפלגות הקיצון כמובן. לנו, המרכזניקים המתונים, נשארו רק קמפיינים להתמכר אליהם, דמות שמנסים למכור לנו בדיוק כמו מוצר חדש במכולת. אני מתקשה להבחין בהבדל המהותי בין דברי יחימוביץ', לפיד ולבני. ובאם הבחנתי בהבדל דקיק, מיד נזכרתי איך דברים פועלים כאן כאשר קמה ממשלה חדשה, כאשר למפלגת השלטון לא ניתנת ההזדמנות הראויה להעברת רפורמות רוחביות ומורגשות.

באם גוש נתניהו-ליברמן אכן ייזכה, או שמא נופתע ויהיו אלה מפלגות המרכז האהודות, הבעיות החברתיות העמוקות בחברה הישראלית ייוותרו כשהיו. לא ביבי ולא שלי יוכלו לציבור החרדי הקיצוני שנוצר בארצנו. אם ינסו להעביר "חוק טל" חדש, הם יעשו זאת כדי להצטלם טוב, ולא מעבר.

אין מדובר בחוסר כישרון או ליקוי בכושר המנהיגות. אם כי בחומת בטון גבוהה המפרידה בין שתי קצוות הציבור בישראל. לממשלה, גדולה ככל שתהיה, זמן קצוב לבנות גשר מיתרים דקיקים ורגישים, המיועד לרכבת לא קלה כלל, אשר תפלס דרכה ללבבות החרדים והחילונים כאחד.

על כן אני בוחר לנסות ולעשות משהו טוב למען החברה שלנו. אני מרגיש שותף מלא לגינויים אין ספור של החברה החרדית בארצנו. קל מאוד להיזכר ברגעים בהם הרגשתי כי מדובר בלא פחות מאשר משוכה בלתי אפשרית המאיימת על המשך קיום חברה תקינה ומגובשת במדינת ישראל. אני חרד לא פחות מהם עצמם לעתידנו כעם, ותמיד מזכיר לעצמי את משמעותה של אחדות לאומית בשעת חירום.

משאלתו של כל אזרח היא שיגיעו מנהיגים חדשים, דגולים שכאלה. כולנו חושקים באדם המשדר רעיון חסר פשרות, ללא חששות ופחדים. אנחנו רוצים נציג בכנסת החולק איתנו רצונות וערכים משותפים, ותחושתינו היא שפחותים הסיכויים כי נתאכזב.

בזאת אני מסמן את פרישתי ממירוץ המוחות הבלתי פוסק ביני לבין הסקרים. אני בוחר לחזק רעיון שמאוד פופולרי לדבר עליו אחרי כישלון חוק טל, בזמן מהומות גדולות בבני ברק וכשנתקלים באי נוחות כשעוברים בשכונה חרדית בירושלים. הרבה פחות טרנדי לדבר עליו היום, בזמן מירוץ הבחירות שכל כולו השמצות הדדיות בין אנשים שרוצים לשבת על כס המלכות.

אומנם צעיר עודני, אך טרם נתקלתי באיש ציבור שהקריב את מעמדו בציבור ממנו הוא מגיע למען אמונתו. אומץ הוא דבר אותו מעריצים ומשבחים בצה"ל. על אחת כמה וכמה אפאר את האומץ כאשר הוא מגיע מפוליטיקאי שרוצה בטובת החברה הישראלית ודוגל ברעיונות שמרבית האוכלוסייה בישראל מאמינה בהם.