בכוחות מלאים, אתה מרגיש שתוכל גם לכבוש את העולם. המוטיבציה מניעה אותך לעשות דברים אשר בהסתכלות מהצד יראו בלתי נסבלים. כולך זורח ומאיר לכל עבר וכולם מסתנוורים מנוכחותך. במצב הנהדר הזה, אף תוכל לגרום לחתול לשבת עם העכבר לקפה ולדבר על משבר המזון שפוקד אותם בימים אלה.

ואז, בשיא שלך, ממש לפני שהצלחת לאחד בין מזרח ומערב, אתה מוצא את עצמך מותש. המשא שהיה על כתפיך ימים ארוכים אותו הרגשת כנוצה, מכביד עליך ומאיים להפיל אותך ארצה. אינך מבין מדוע התחושות הנפלאות של השליטה במתרחש סביבך נגוזו, געגועים למחשבות שיציפו אותך ויניעו את גופך לידי ביצוע כמו זורמים בדמך.

ושוב, השעות יחלפו לא מהר, בדיקת שעון היד תתבצע לעיתים תכופות יותר. בשלב זה, המשאלה לכוחות מחודשים תתחלף בתחינה לחזרה לסביבתך העוטפת, המחבקת. חלומות על ימים יפים ימלאו את ליבך, פעם נוספת תחוש צורך בחום של הקרובים אליך. ועתה, החולשה תוקפת, תהיות אם כך מרגיש ייאוש עולות במוחך.

לפעמים, התרועעות יתרה בחברה יכולה להתיש. אין בכוונתי לסתור את "לא טוב היות האדם לבדו", אם כי לחזק את חשיבות ההתבודדות העיתית אשר נותנת לאדם זמן לחשוב. נוסף על כך, ברצוני לייחס משקל רב להתנתקות מסביבת העבודה מפעם לפעם לצורך שהייה בחיק המשפחה והחברים. וכמובן, להעמיק את מושג האנשים לגביי השפעתה המכרעת של ההשקעה בדברים שגורמים לנו להרגיש טוב יותר.

הבדל של שמים וארץ ישיג האדם שידע לעצור את עבודתו המשמעותית ביותר בשיאה באם לא חש בטוב, יטעין עצמו בכוחות הדרושים על ידי המעשה הנכון, ורק לאחר מכן ישוב למלאכתו ולסיומה המוצלח. אין הדבר תלוי במציאת הדבר המדויק שיעשה עמנו חסד, אלא בקריאה נכונה של מהלך היום, השבוע או החודש, ואיתור רגע החולשה לצורך התנתקות בזמן המתאים.

"אתה בטוח שהוא למד מחשבים, החבר הזה שלך?", שאלה אותי המנהלת, תוך שהיא פוסעת לעבר שולחני עם מייל מודפס. "תראה את זה, המפרט לתוכנה החדשה שלנו שביקשתי ממנו לנסח בשבוע שעבר. הוא שלח אותו לעשרות בתי עסק!". העפתי מבט בעמוד הלבן ועליו אותיות עבריות קטנות המתארות את מאפייניה של התוכנה שנועדה להיות הסמל החדש של החברה, יחד עם יתרונותיה על המתחרים. "מה הבעיה?" תהיתי בפניה כשאישוני מורמים עד למבט מעלה לפניה המוטרדות. בהחלט לא נעים, המנהלת הראתה לי שהוא שכח את גולת הכותרת, הנקודה שמבהירה את הקלות והיעילות שבאופן הפעלתה אותה לא אפרט כאן. "לא הייתי צריכה להסתכן, גלרמן היה עושה את זה הרבה יותר טוב. חבל שלקחתי צ'אנס בכלל, נתתי לתואר ראשון במדעי המחשב לעשות את זה במקום לתואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בניהול עסקים פלוס זה ששמעתי שיש לו את הפסיכומטרי הכי גבוה במשרד הזה", הוסיפה בלי להניד עפעף.

הרבה יעידו כי זאת אחת התופעות הכי מוכרות כיום, שיפוט וקבלת רושם על בני אדם על פי לימודיהם בתיכון או באוניברסיטה והמכללה. לצערי, אין מדובר במיעוט בלתי נראה של צרי אופקים שישבו על ספרים ומחברות כל חייהם וחושבים כך, אלא מדובר במנהלים גדולים, פוליטיקאים, מרצים, מורים ואנשי מפתח רבים במקומות העבודה בישראל. לעיתים קרובות מאוד אלו יוצרים שיוך בין דפוס התנהגות, חיים אישיים או טעויות שאדם עושה לבין השכלתו. ישנה אמונה רווחת אצל חלק נרחב מן הציבור שככל שרשימת הקורסים שלקחת מפוארת יותר, או שמספר היחידות שלמדת גבוה יותר, כך אתה יותר קרוב לשלמות, בן אדם טוב יותר ופחות סיכוי שתעשה טעויות.

כמובן שזוהי מחשבה מוטעית לחלוטין שכנראה באה כתוצאה מחשיבותה ההולכת וגדלה של ההשכלה הגבוהה בארץ יחד עם תנאי הקבלה שחלק יקראו להם, בחלק מן המקרים, בלתי אפשריים. אני חושב שאסור לנו לתת למי שמשלה את עצמו להתמכר למחשבה הזאת, הרי שכל אדם הוא עולם ומלואו, ויש רבים וטובים שלא סיימו תיכון אך עתידים לשנות את פניה של ישראל. כמו כן זה ברור שאין לשפוט איש מראש רק לפי ההשכלה שקיבל או לא קיבל בכלל.