אני שונא אנשים שמחים
הם תמיד נראים לי מזויפים
הם לא יודעים שמה שמשמח אותם עומד להיגמר?
או שהם יודעים ולא אכפת להם, והם למדו לשקר
ההנאות הקטנות שלי בחיים, זה לשמוע על זוג שנפרד
ככה זה לא רק אני שנשאר בסוף לבד
החיים סך הכל זה רצף של כשלונות
למרות שמדי פעם הם שולחים לך מתנות
אני נופל וקם, אך לא מפחד ליפול
כי יש הכנתי לי בבית מלאי של אלכוהול
ואם המחשבות מתחילות להעיק ולא יכול לישון
ואני מוצא את עצמי פותח מכתבים ששייכים לארכיון
יש לי הרבה חברים שבאים לעזרה
בירה, וודקה, ייגר, ג'ין, כל החבורה
וגם אני פתאום איש שמח, בזכות הטיפה המרה
אבל כמו כל דבר, גם זה לא יחזיק
ומחר ומחרתיים המחשבות תשובנה להעיק
אבל לא אכפת לי
כי גם אני למדתי לשקר לעצמי
שאני איש שמח
כשאני בעצם איש דיכאוני
fade to black