חוסר אמפתיה? אי רגישות? חישוב קר של עלות תועלת?
שלום.
היה לי חלום שכל הבנות שאי פעם פגעתי בהן מוצאות אחת את השניה ומעמידות אותי למשפט.
כולן עומדות אחת ליד השניה בשורה ואומרות מה עשיתי להן. כל דבר, מקטן לגדול.
והן צודקות.
אני מרגיש כמו ילד שנכנס לכביש (מערכות יחסים) כשהוא לא יודע לנהוג, והוא רק מתנגש ופוגע בכל מי שמסביבו.
ואולי לא אלמד לעולם.
אני יודע איך לגרום להן להרגיש טוב, לרצות להיות איתי, אבל בשלב מסויים אני נשבר ולא יכול יותר.
אמרתי לה שזה לא יילך, בלי לפרט יותר. היה לנו כייף ונחמד במשך כחודש. אתמול אמרתי על לה משהו שמפריע לי (כי לפי כל המומחים לדבר אסור לשמור דברים בבטן), ואז זה התגלגל לכעס, האשמות, ריב ברמה שלא מתאימה לקשר בשלב כזה. אז ברחתי משם אחרי שהשתיקה התחילה להיות מעיקה והיום סיימתי את זה. אבל זאת לא הסיבה העיקרית שסיימתי את זה. הסיבה היא שאחרי הריב הזה רק חשבתי כמה האקסית היתה בחורה זהב ואפילו לריב איתה היה נחמד ולמה לעזעזל פגעתי בה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
prowler