וואו,ממש מלא זמן לא הייתי בבלוג. הפוסט האחרון היה על המקום שהגעתי אליו, הבסיס הסדיר, ההסתגלות והקושי הרב.

קיום, עבר שנה מאז... בדיוק שנה. עברתי הרבה. מצאתי חברות חדשות, חברות לנפש. חברות שאיתן אני 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע ואפילו לפעמים יותר, חלקם השתחררו, חלקם עדין איתי... אבל בעצם שחושבים על זה בדיעבד, מהן חברות צבא בעצם?

אלו חברות שונות ומשונות, לא החברות שיש לך בבית שהן כמעט בעצם ממש כמוך, או שאת כמעט כמוהן...

אלו בנות, שכל אחת מהן באה ממקום שונה, מעיר שונה, מתרבות שונה, מדרך חיים שונה. לכל אחת הקריזות והשריטות שלה, הדברים שמשמחים אותה, או מעצבים אותה. גורמים לה להשבר או לפרוח. ולפעמים גם קצת את מרגישה שאת רוצה לברוח (יצא לי חרוז חחח..) . ועם כל זה, את פשוט צריכה לדעת וללמוד לחיות אם זה.

סתם במקרה, היום זה היה יום קשה במיוחד. סמלת הרכב שלי נשברה, רבה אם המפקד ואפילו בכתה. (ולא זה לא מובן מאליו, אנחנו שנה חברות וכמו שאמרתי לפני זה אני מכירה אותן יותר טוב ממה שהן מכירות את עצמן נראה לי, הילדה הזאת לא בוכה.) אחת הנהגות רבה עם כל המחלקה בערך ועובדת הרס"ר השתגעה. כן... כמו בחיי היום יום בגדוד שקד יש מורדות ויש עליות. מהשינוי שחל בגדוד הרוב הן ירידות..

בתכלס.. אני לא יודעת עם זה באמת מעניין אותכם, אם ממש בא לכם אתן יכולים לדלג אבל אני הגעתי (אחרי שנה - אחחח הדיליי...) למסקנות חשובות בקשר לבנות הללו........

נתחיל מזקנת השבט: (הפז"ם ואז הצעירות... ואני האחרונה מבינהם)

#בתיה - (פקידת הלוגיסטיקה גדוד שקד (ע"ר)) אמא קטנה... ["אמא (בתיה) את יכולה לבוא לסדר לי את המיטה??, אמאאא, אני רעבה! , אמא היא מציקה לי, אמא אמא אמא אמא..."] אחח בתיה שלנו, הכרתי אותה בנחל עוז (עזה) ושאני הגעתי נשאר לה בדיוק את הזמן שיש לי לשחרור...ראיתי אותה לראשונה שהיא ישנה בחדר נהגות, החדר אליו אני הצטרפתי בזמנו שהגעתי.

היה לי סיוטים ממנה... היא הייתה קולנית וצעקנית, מפחיד משהו... מה בתכלס!! צעירה קטנה שמגיעה זה מלחיץ!!... היה לה צלצול בטלפון של דודו אהרון "לא תמצאי כמוני כזה בחור רגיש.." מאז, לא יכולתי לשמוע את השיר הזה יותר....

ואז, פרחה לה האהבה, באמצע נבי מוסא שבמידבר הצחיח בין ירושלים לים המלח. שם בכינו ביחד, צחקנו ביחד וגדלנו יחד. יותר נכון היא גידלה אותי.

בתיה, כי יש רק אמא אחת.

מה היא? היא ילדה מפונקת שגדלה תחת כניפהם של אמא ואבא בוילה יפייפיה בכפר סבא. שהכל הייתה קונה לנו בשק"ם. לא מחסירה מאיתנו דבר.

#ליחי - (עובדת רס"ר או משהו כזה...) אחות גדולה שכזאת. מקשיבה, מגנה, מאמינה, מצחיקה...

פשוט ליחי שכזאת...

פגשתי אותה לראשונה גם כן, בנחל עוז. יושבת לה לבד ואותה מקיפים שלושה כלבלבים קטנטנים, ובגלל שזאת ליחי, היא יושבת ומאכילה אותם גבינה.

ואני, אם האהבה הענקית שיש לי לבעלי חיים פשוט ישבתי לידה וככה התפתח קשר ארוך וחם במיוחד.

אני לא זוכרת פעם אחת שרבנו.

מה היא? ילדה עם סיפור חיים עצום, חוכמת חיים, מתגוררת גם היא בכפר סבא. (ולידע הכללי, היא הילדה עם הדפוק הגדול ביותר בגדוד עם היום.)

#סלומה - (פקלשי"ת\קשרית לשעבר) עוד אחות גדולה. מצחיקה, חיננית , מאוהבת, ומתוסבכת בחיים של עצמה.

פשוט נסיכהה מהלכת!!!

פגשתי אותה גם כן בנחל עוז אבל שם פחות התחברתי אליה, ואפילו לא הצלחתי לזכור את השם שלה.

התחברנו ממש בנבי מוסא. ואז התאהבתי בילדה הזאת. לכל עיניי האהבה פונים לסלומה. היא פותרת כל יכול.

מה היא? ילדה תמימה ממוצא צרפתי שמקללות מתוך שינה בצרפתית, שמתגוררת בכייף שלה בחדרה. כן כן בערובות. פשוט נסיכה נקודה.

#קייסי - החברה הטובה שלי שמזכירה לי את חברתי הטובה מהבית, וגם הסמלת שלי.

הילדה הכי שרוטה בצה"ל. שנינו ביחד, שילוב מסוכן. כן כן גמני חולה בקסניה.

אותה כמו כל האחרות פגשתי בנחל עוז, ואז ממש שנאתי אותה. היא נראתה לי סנובית מגעילה, בלונדה מהמרכז. סנובית.

אחרי שהתחברנו ממש בנבי מוסא, התאהבתי. היא הדביקה אותי בקסניה וגם בקסמיה.

מה היא? מקומבנת מעל הראש (טפו טפו בלי עין הרע) שמתגוררת לה בכייף בחולון.

#מורן - (סמבצ"ית משועממת) אחותי הקטנה, שלה הכי כייף להציק בלילה והיא פשוט לא תגיב כי היא חולה לי על התחתתת!!!!! אבל עם מישהו יתעסק איתי? וואי וואי וואי...........

אותה הכרתי בנחל עוז, אבל ממש התחברנו גם בנבי מוסא. התאהבתי סופית.

בחורה מיוחדת. שגילתה לי לאחרונה דברים ממש סודים עליה. אני מצטערת אבל לא יכולה להתגלות.

מה היא? קופיפה שגרה בראשל"צ.

עכשיו אחרי שאתם יודעים מי החברות הכי טובות שלי בגדוד שבלעדיהן אני אמות ואני לא יודעת מה אני יעשה ממרץ 12 עד יולי 12 (מהיום שהן משתחררות עד הזמן שאני משתחררת), אני פשוט אמות.

לכל אחת ואחת יש סיפור חיים משלה שזה מדהים.

לפעמים, אני יושבת עם החברים בבית שלי, אני אומרת לעצמי... איזה שטויות הם מדברים לעאזעלללל!!!!!!!!!....

כן, זה הפלוס היחיד שיש בצבא, להכיר אנשים חדשים ולהתבגר.

אחח אחח... לשמור על השפיות... עוד קצת עוד קצת....

עוד 10 חודשים אני אזרחית! היידדדד...

שהיה להם לילה ליגה!!

מיקה?