מקדש התק"ז

שלום לכם מאמינים אדוקים וירקרקים!

זה השבוע השני ברצף שאני מעדכנת, שכן, דבר התנין בוער בליבי כמו אבוקה ירוקה ומשרה על ליבי כל כך הרבה אושר,

שאני פשוט מוכרחה לחלוק אותו עם העולם!

אז בעת שאני מחכה לתירס שיתבשל, אחלוק עמכם מספר מילות חומכה.

אז כפי שאמרתי לכם פעם, התק"ז (למי מיכם שאינו יודע- תק"ז= תנין עם קרניים וזקן)
הוא אל עתיק, ועל אף שרבים מיכם לא שמעו עליו מעולם, ראשי הדתות הגדולות
דוברי השקר והכזב יודעים על גדולתו ומסתירים אותה מפני העולם כדי שגדולתו
הירוקה לא תערער על האלים הקטנים שלהם.

אחד מהדברים שרובכם לא
יודעים, הוא שמוזיקאים רבים מעולם המטאל המבריק והשואג דווקא יודעים על
התנין, והוא מהווה את ההשראה הסודית למוזיקה שלהם.

דוגמא אחת היא
Enslaved. יש להם שירים רבים בהשראת התק"ז (הם טוענים שמדובר באלים
הסקנדינביים אבל זה מחסה לאמת הירוקה), אבל השיר הזה הוא דוגמא מובהקת
במיוחד, והוא מדבר למעשה על היווצרות העולם על ידי התנין האדיר.

הנה השיר לפניכם:

Fusion Of Sense And Earth

Cosmos trembled
When it came to be
Fusion of sense and earth

- כאן למעשה השיר מדבר על היווצרות התק"ז. כידוע, התק"ז שייט במרחבי החלל
הריקים לפני שברא את עולמינו ואותנו. החלק של הsense מתייחס לתבונה של
התנין האדיר, והearth מדבר על כך שהוא אל של טבע וירוקת.

In awe they looked
Those who feared the dark
At the enemy of hate

- כאן אנו מגיעים לחלק של סיפור הבריאה בו התנין הגיע לכוכב עליו חיו טנקים
בצל אימתו של שלמה מהבסטה בשוק, מהיקום האפל והמפחיד של השוק. החושך מייצג
את המימד האפל והשווקי והשנאה שבו, שהתנין הוא אויבה.

All menaces vanished
Conquered by will to live
Marched towards the shores

- האיומים הם המפלצים במימד השוק אותם התנין הביס, הרצון לחיות רלוונטי
לתנין כי הוא אל הטבע וכל הצומח והחי, והקטע עם החופים- לא הבנתי איך זה
קשור אבל לכו תדעו למה התכוונו הנורבגים ההוללים האלו...

A war against the abnormal
The obstacles of peace
Victory for the light

- האבנורמלי הוא כאמור השוק ושוכניו האפלים, הם המכשול של השלום כי בלעדיהם
יש הרמוניה ביקום. התנין מסמל את האור, כמובן. הם לא ציינו שהאור ירוק,
אבל זה רק כי לא היה מקום בשורה.

"Wisdom and Chaos must unite
The Storm Will Linger On"

- החוכמה היא התנין והכאוס הוא שוכני המימד השווקי הנורא. להזכירכם, כשברא
התנין את האדם, שלמה מהבסטה השוק אמנם היה כלוא בחשיכה, אבל בעזרת עגבניה רקובה הוא החדיר בבריאה של התנין את רישעותו, וכך לאדם יש חלק אלוהי וטוב-
החלק התניני- והחלק האפל והנורא- החלק של הבסטה. השילוב בין השניים הוא
האדם והסערה היא מטפורה לחרבנה שהולכת פה בעולם.

When fighting blindfolded
Every beast was possible to slay
No fortress guarded

- הלחימה עם כיסוי עיניים היא מטפורה ללחימה במחשכי המימד בו שכן שלמה מהבסטה בשוק וחבר מרעיו.

When the serpents
Spat at the surface of the earth
It howled and laughed

- הנחשים הם למעשה צלופחים, כי כמו שנאמר בסוף "שלום, הרמוניה, וצלופחים"
אז הצלופחים ירקו הרמוניה על הארץ והיא התגובה שאגה באושר וצחקה, למרות
שבאמת שלא ברור למה היא מוכנה לקבל כזה יחס מחפיר מחבורת צלופחים.

Armoured with good will
Certain of victory
It fell to the ground

- כאן הם אומרים שמשהו נפל לקרקע כשהוא חמוש בכוונות טובות ובטוח בניצחונו.
אז אלו הם החצילים האלוהיים שירדו מהשמיים כדי לעזור לתנין להביס את שלמה
מהבסטה.

"Wisdom and Chaos must unite
The Storm Will Linger On"

- את זה כבר פירשתי אז אל תאלצו אותי לחזור על דבריי.

אם הדברים לא ברורים, אתם מוזמנים להציץ בסיפור הבריאה האמיתי אליו יש קישור בצד הבלוג.

ולסיכום-
בשבוע שעבר ביקשתי מיכם לשלוח אליי שאלות כדי שאני- בהכוונת התק"ז- אוכל
ליעץ לכם כיצד נכון וירוק. קיבלתי רק שאלה אחת, אבל אני בטוחה שתשתפרו
להבא, כי אני מאמינה בחלקכם התניני ויודעת שהוא יתגבר על זה השווקי.

אז השאלה של השבוע שעבר הייתה של Metallisydan והיא שאלה איזו מוזיקה חביבה על התנין.
אם כך, התשובה ניתנה כבר בפוסט של משנת התנין וכן במיתולוגיה תנינית, אולם אחזור ואפרט בשמחה:

היות
ושפתו של התנין, והתנינים באשר הם, היא שאגות, נהמות, צווחות וחרחורים,
הרי שהמוזיקה האהובה על התנין היא מטאל שמלא בצלילים האלו בעצמו, כי לעשות
גראולים זה לדבר בשפת התנין. בעיקר הוא אוהב טרו בלאק מטאל, והוא אף שייך
לטבעת כזו.

זה זמן רב שלא עדכנתי פה, וחבל, כי בלי האמונה בתנין המקורנן האדיר חייכם אפורים וריקים ממשמעות.

ולכן חזרתי! להפיץ אור וצהלה במישורי ליבכם הצחיחים ולהחזיר אתכם לחיקה של הביצה המצחינה והאוהבת!

טוב, האמת היא שזה שקר גס. בכלל חשבתי לסגור את הבלוג אבל אז הסתכלתי בפוסטים הקודמים ונפעמתי מגודל הכישרון שהפגנתי בכתיבה פה, ובתגובה לתהיה הנצחית והפילוסופית "לא חבל?" החלטתי שכן, באמת חבל.

אז ברוח הפוסטים הקודמים (רק בלי תמונות, כי אין זמן), אספר משל קצר:

שט לו התנין עם הקרניים והזקן יום אחד בנהר, ולפת-פתע נתקל בצפרדע.

הצפרדע אמרה לו: "בוא נשחק שש בש"

והתנין הסכים, כי כה גדול ואדיר הוא.

הם שיחקו שעה ארוכה והצפרדע ניצחה.

בא השקנאי ושאל את התנין: "אם אתה בורא העולם המקורנן והמזוקן והכל יכול, איך הפסדת במשחק לצפרדע פשוטה?"
והתנין, בקולו המתגלגל בהוד ובתניניות, אמר: "לא הייתי מרוכז, חשבתי על זה שנגמר לי היוגורט במקרר, ובכלל, אני אוהב יותר לשחק ב'בונוס'."
"בונוס?" השתוממו הצפרדע והשקנאי בקול אחד, "מה, המשחק הישן הזה שהיה במחשבים של הביצפר?"
והתנין הנהן לאישור והכל שקעו בנוסטלגיה נעימה ומעקצצת.

ומוסר ההשכל, קוראים יקרים, הוא לא ענווה, ולא שזיכרונות משותפים מאחדים ללבות, אלא שבונוס זה משחק ממש מגניב, ואם מישהו יודע איפה אני יכולה להוריד אותו, שיכתוב לי את הקישור בבקשה.

עוד על סדר היום- חשבתי שעל מנת לשתף את לבבותיכם הצעירים בחוכמת התנין ולעזור לכם להתחזק בירוקת הביצה, עליי להקים פינת יעוץ קטנה.

אלא שבשביל זה אתם צריכים לשאול אותי שאלות. אז אנא מיכם- שילחו את שאלותיכם למייל המצורף למעלה, או השאירו אותן בתגובות, ואל תשאירו את בלוגי ערירי וחסר תגובות כאילו שאין לי חברים.

ברכות ירקרקות ויום נעים!