אמלה, אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל ואני בטוחה שהכל יהיה פה נרוא מבולבל

קיצר...

לפני דנה-

יום רביעי בבוקר אני קמה, מגלה משהו בכלל לא נעים וממש כואב

הולכת לבצפר, אפרת וחגג מודיעות לי שאין לי עגיל באף, כל שיעור היסטוריה נלחמתי על העגיל של קלרי להכניס אותו לתוך האף המסכן שלי..

חוזרת הבייתה, בדרך קונה עגיל חדש, שכמובן גדול מידי,

אני ואפרת משחקות סימס :]

נוסעת עם אמא בעקבות המיטה המושלמת הזאת שהיא מחפשת לי,

אמא לא החלטית במה שהיא רוצה מהחיים שלי [בערך כמוני]

חוזרים לכפר סבא, יוצאים מהאוטו ואני בצורה מאד חכמה סוגרת לעצמי על האצבע את הדלת וזה כאאאב

קיצר כל היום הזה לימד אותי שצריך להעריך יותר איברים/חורים בגוף שלי

ועכשיו אני מעריכה אותם יותר, באמת!

עם דנה-רביעי בערב-

הגעתי לרחבה בעיצומה של מלחמת זריקת סופגניות לכל כיוון, דנה ניסתה להסתתר מאחורי אבל תומר תפס אותה בכל זאת, [וזרק עליה סופגניות וזה מאוד כאב לה] אחרי הרבה זמן שדנה עשתה שטויות הלכנו לנו לספיר, בדרך דנה לימדה אותי את שיר האותיות, [שבהמשך 36 השעות שלנו ביחד גם המצאנו לו תנועות ] ואז הלכנו לרוני, קנינו כל אחת מילה ו-2 בירות

הלכנו למקום הקבוע שלנו, שתינו, דיברנו ואז הלכנו לקנות עוד מלים, כל הקיוסקים בכלל לא הסכימו לדבר איתנו, אז החלטנו ללכת לספיר, בדרך לשם איזה חבורה מוזרה של אנשים קראו לנו זונות שיכורות [כיף] ואז באיזשהו שלב בירידה לרחבה, דנה התיישבה ואז גם אני, שוב שרנו את שיר האותיות (מה שקרה המון, באמת המון ביומיים האחרונים] קמנו, הלכנו לדרכינו, פגשנו את ינון, יותם ושרה ששאלו אם שתינו, ואני ודנה כמובן ישר אמרנו שלא. הם לא האמינו לנו... :[, המשכנו ללכת, ובירדה השניה מהרחבה לספיר, שוב התיישבנו, ושרנו כמובן, ואז המשכנו בדרכינו.. ירדנו לנו בזיגזג מטורף לספיר ופתאום פגשנו את רועי גלפסקי ועופר, הם צחקו עלינו שאחנו שיכורות ושוב לא האמינו לנו כשאמרנו שאנחנו בסדר גמור, אז המשכנו ללכת, פגשנו חבורה של אנשים שדנה מכירה, ובזמן שהיא דיברה איתם אני היתי עסוקה בלצעוק על רועי [ואגב, גם את זה עשיתי הרבה באותו ערב...] היינו שם קצת ואז עלינו למעלה איפה שישבו טוני, שוקין, אודי, דני ועוד כמה אנשים שכרגע אני לא זוכרת מי הם היו, [אבל היו שם כמה רוסים שלקחו לדנה את הכובע וביקשו ממנה כסף כדי שיחזירו לה!] דני ואודי ברוב נחמדותם הזכירו לי שיר שנוראאא אהבתי ששרו עלי בכיתה ז' [במיוחד שאחד האנשים שהמציאו אותו בנימה כל כך נחמדה ואוהבת היה אממ, כן]  [[אבל זה בכלל היה איזה שעה לפני זה]] שוב קמנו והלכנו, ישבנו בספסל אחר הפעם ושוב דיברנו [פעם שניה] התחלנו ללכת, פגשנו את נדב ושיר שמואלי שכעסו עלינו, המשכנו ללכת, החלטנו ללכת לביתו של בנצבי כי דנה הייתה צריכה להשתין ואני.... כן.

הגענו, דנה נכנסה לבית, [וקיבלה את הפינוק הביתי- מסז' בכסא [: ] אבי יצא החוצה, הוא לא הפסיק לרעוד [אבי, אתה לא בסדר]

דנה יצאה, אבי חזר, ואז הבנתי שאני ממש חייבת להשתין, ואז הלכנו/רצנו לקניון, זה היה כיף :]

אחר כך.. [עכשיו הבנתי שכל הפוסט הזה כתוב בצורה עילגת לגמריי, אני מצטערת, תתמודדו] קיצר, אחר כך שמענו אנשים מלמעלה אז עלינו לשם ובדרך דיברנו שוב [פעם שלישית] מצאנו את אפיק ואת ירין [?], דיברנו איתם קצת, גם ליטל באה, ואז שוב הלכנו והגענו לגן כנרת, התיישבנו, הודעתי לדנה שצריכים לקרוא לגן הזה "גן הספסלים" כי, פאק! ראיתם כמה ספסלים יש שם?!?! לא חשוב, רועי צלצל, אמרנו לו שאנחנו הולכות משם, הלכנו לכיוון רוטשילד ושם הוא התקשר שוב, אמרנו לו שנעמוד באמצע הכביש כדי שייראה אותנו. אז כמובן שהתחלנו גם לרקוד באמצע הכביש, אתם יכולים לנחש לבד לצלילי איזה שיר זה היה, ואז רועי הגיע, התכוון לחנות, אבל, לאלאלא! אנחנו נכנסנו למכוניתו, והחלטנו לסוע לפארק ארבע העונות, הגענו, ירדנו בדשא, הגענו לאגם, היה קר, ממש קר, דנה הוכיחה לנו שהיא שפויה בזה שהיא הלכה בלי ליפול לאגם [יאאיי] ואז היא החליטה שהיא רעבה, אבל מה? בא לה נאפיס. אז... אם לדנה בא נאפיס, אנחנו ניסע לנאפיס!

נסענו לנאפיס, אני ודנה נרדמנו בדרך, נכנסנו, [לקח לי שעה לבחור את האוכל [: ]אכלנו, רועי צחק עלי, לא זוכרת למה, ואז החלטנו לחזור הבייתה, כל הדרך אני התווכחתי עם רועי ודנה ישנה על ברכיי :]

הגענו הבייתה, עלינו למעלה כיוונו שעון מעורר והלכנו לישון :]

יום חמישי- בוקר טוב :] בוקר מצוין!

קמנו, שתינו קפה, לקח לנו מלא זמן להתארגן, כי דנה פשוט לא הסכימה להיפרד מהאייסיקיו והמסנג'ר שלה, אבל נו טוב, קורה [כן דנה, כמו שקורה ששולחים לי הודעות ב-9 בבוקר :] ] [LOL!!!] הלכנו לתחנת אוטובוס והייתה שם איזה זקנה שכל הזמן ניסתה להוכיח לנו שבפתק כתוב שהאוטובוס היה אמור להגיע כבר לפני חצי שעה, ניסיתי להסביר לה שעוד מעט הוא בטח יבוא... אבל היא הייתה נורא מתסוכלת. פתאום מאיזה פניה יוצאת לה איזה משאית נחמדה, הזקנה חשבה שזה האוטובוס, "אולי זה האוטובוס? "  - "לא.. זאת משאית".. נאלצנו לאכזב אותה... האטובוס סוף סוף הגיע, עלינו, ואז בטעות ניקבנו על 3 אנשים והנהג הטיפש לא רצה להחזיר לנו את הניקוב המיותר... :[

התיישבנו באיזה מושב ואחרי כמה תחנות עלתה אישה עם כלב ממש ממש חמוד, דנה צילמה אותו כמה פעמים ואז היא התחילה לצלם גם אותי, וגם איזה סרטון שנראה כמו משהו מהמערב הפרוע...

נסענו,נסענו,נסענו

והופס, הגענו לתל אביב :]

נכנסנו לדיזינגוף סנטר, הגעתי למסקנה שזה מקום עננננננננק, והיה לנו גם קושי די רציני לצאת ממנו בשביל לאכול תאילנדי בשקט... הסתבבבנו שם איזה שעה, שעתיים, עלינו ירדנו, פגשנו גם את קנטור, אני קניתי 2 עגילים נורמליים לאף, דנה הראתה לי כל מיני מקומות שהיא הייתה בהם עם שוקין,עמית, ומיין ואפרת, וממש הרגשתי כמו במוזיאון :]  [טוב לדעת [: ] כשהלכנו לחפש אוכל, איזה מישהי הזמינה אותנו לטעימות, [היה קשה למצוא אותה!] אני לא הייתי מתאימה, כי אני לא שותה חלב סתם כי משעמם לי בחיים.. דנה עשתה שאלון [ זה אומר שלדנה כן משעמם בחיים?] ואני ישבתי לידה, בזמן הזה דיברתי עם דני שהציק לי בפעם המיליון עם הסוצ'ר שלו, שאתמול הוא קיבל ממני [את הסוצ'ר!!] סוף סוף :]

אז.. אחרי שדנה שתתה כל מיני חלבים [חלב ברבים זה חלבים, נכון?] בטעם וניל, ואז לקחה לה נר כחול וחמוד, יצאנו מדיזינגוף סנטר שדי הפחיד אותנו וסוף סוף מצאנו את התאילנדי שלנו בחוץ. והזמנו נודלס :] 

המוכרת: צ'ופסטיקס?

דנה: סכום...

המוכרת: מגחכת ומביאה סכום

דנה: את יודעת מה?.. בעצם.. תביאי גם צ'ופסטיקס..

אז אני ודנה חצי מהזמן אכלנו עם צ'ופסטיקס וגילנו שזה דווקא לא כזה מסובך, הקטע הקשה היה להפריד את המקלות אחד מהשני.. [תמונות תיסכול יהיו אצל דנה] אחרי שישבנו ואכלנו דנה החליטה שצריך ללכת, אז התחלנו ללכת, בכיוון ההפוך...

שאלנו מישהו איפה זה שנקין והוא גילה לנו שזה בכיוון ההפוך, הסתובבנו והלכנו לכיוון הנכון, נכנסנו לאיזה חנות בשביל לקנות לדנה  משהו, וזה נגמר... :[

המשכנו ללכת, הגענו לשוק, אני רציתי תיק, אחרי שבעלה של המוכרת בדוכן של התיקים טעה במחיר והיא התעצבנה, בסוף הצלחנו לקנות. אבל זה שוּק! דנה רצתה לקנות סוצ'ר, דנה שאלה בכל דוכן כמה עולה סוצ'ר, ולא הסכימה להבין שפשוט -בכל-דוכן-שהיא-תשאל-סוצ'ר-יעלה-פשוט-50-שקל! אז בסוף היא קנתה סוצ'ר, [ועכשיו גם המוכרת של התיקים שונאת אותי וגם המוכר של הסוצ'רים שונא את דנה [: יאי!]  אח"כ.. התחשק לנו נורא תותים! קנינו סלסלת תותים... אני אוהבת תותים, ממש :]

הלכנו לאיזה מסעדה/בר שטפנו את התותים בכיור שם והלכנו לאכול אותם, בזמן שאכלנו אותם איזה מוכר אמר לדנה שרואים אותה [WTF?!] וראינו גם איזה הומלסית עם שמיכה של בית חולים, וודקה וסיגריה.. זה לא היה מחזה נעים כל כך... קמנו, ואני החלטתי שאני רוצה באבל דרינק.. אז הלכנו את כללללל שנקיון בשביל הבאבל דרינג שלי, עברנו אותו, חזרנו אחורה, ואחרי ההתקף לב שחטפתי כשחשבנו שהוא נסגר, [כשראינו שמתחת לשלט "שינקין 55" יש מכבסה [?]] קנינו לנו באבל דרינק... כמובן שגם הפעם לא יכולתי לשתות אותו בלי לבלוע מהר מידי כמה ג'ולים... [ולסיים את של דנה כי אני כל כך שמנה [: ]

התחלנו לחזור את כל שנקין נכנסנו לאוזן השלישית, יצאנו מהאוזן השלישית, נכנסנו לאוזן השלישית, יצאנו מהאוזן השלישית, נכנסנו לאוזן השלישית, ויצאנו מהאוזן השלישית [כן! יש 3 אוזן שלישית ובכל אחת משהו אחר!!! "לכי בנין אחד שמאלה"!!!!!]  דנה דיברה עם דן [החברה של האטובוסים, לא הבן אדם] [האמת שעם המזכירה] אני דיברתי עם רוני, ולימור, ואבי, ואמא. החלטנו שצריך לחזור, דיברנו [פעם רביעית] ואז עלינו על האטובוס חזרה לכפר סבא, אחרי שהחלטנו שאנחנו צריכות לבלות את כל החופש בת"א...

באוטובוס הביתה אני ודנה הגענו למסקנה שלבלות רק 22 שעות ביחד, זה לא מספיק, אז- החלטנו שאני באה אליה, ואז היא באה אלי ואז אנחו יוצאות, היינו אצלה, היא שוב סירבה להפרד מהמחשב שלה, [לא נכון!] יצאנו, והתחלנו להמציא תנועות לשיר האותיות, [כי לא שרנו אותו המון זמן] כשהגענו ל-ס אבי הופיע!, הראנו לו את השיר, והמשכנו ללכת, פגשנו את קרצמן בדרך וגם לו הראנו את השיר ואז גם לתומר. ואז פגשנו את רוני, רוני ואבי ישבו מתחת לבניין שלי בזמן שאני עליתי הבייתה עם דנה להחליף בגדים, בבית שלי הייתה אסיפה של כל מיני חברים של אמא שלי, שבטוחים שאני אלכוהליסטית, מסוממת שכל החיים שלי עושה סקס עם כל כפר סבא, החלפתי בגדים, וירדנו למטה בזמן שבבית שלי התחילו לומר שאני לא הולכת לישון אצל דנה, אלא אולי אצל דני, זה יותר הגיוני, ברור.

הגענו לרחבה, היא הייתה ריקה, עברנו לספיר, פגשנו את כולם ואז אני ודנה הראינו לכולם את ריקוד האותיות המהמם שלנו... [אחרי שעצרו אותנו 3 פעמים, כשלימור צילמה אותנו [: ] [ואח"כ רצו להרביץ לנו.....]

ואז... הלכתי לדבר עם אבי, חזרתי עם חיוך :]

דיברתי עם שירן, אחרי שלא דיברנו מלא וממש ממש ממש התגעגעתי אליה, ואז כל מיני אנשים הלכנו לשתות, אנחנו הלכנו לעשן נרגילה מתחת לאיזה עץ בקניון. אחרי כמה זמן החלטנו לחזור הבייתה, אז כולם הלכו לאותו כיוון ובחלק האחרון של הדרך נשארנו רק אני,דנה,צ'ן,טוני ואבי (שליוו אותנו ברוב נחמדותם) אני נפדתי מאבי וצ'ן צווחה, ואז צ'ן נפרדה מטוני ואני צרחתי יותר חזק ואז באנו לדנה... [סוף סוף!!] אצל דנה התיישבנו מתות, הזמנו סרט, "מת לצעוק 3", אכלנו טוסטים, [ממש טעימים שדנה הכינה!] התחלנו לראות את הסרט ואז כולנו נרדמנו..... בהתחלה צ'ן ואז דנה ואז אני, [כן!!] נשארנו לישון בסלון עד שבבוקר אמא שלי התחילה לצלצל ואז גם לימור רצתה להודיע לי משהו, ואז נאלצתי להיפרד מדנה.. אחרי 36 שעות של להיות ביחד בלי הפסקה.... דנה.. אני מתגעגעת.. :[ [גם אני ]: ]

קיצר, היה לי ממש ממש ממש כיף כל הזמן הזה ואני מקווה שכל החופש יהיה לי כל כך כיף ועמוס... [גם לייייייי גם אנייייייי]

ועכשיו, אחרי שבקושי ישנתי כל היומיים האלה אני הולכת לישון איזה כמה שעות טובות...

אני שוב מצטערת על הכתיבה העילגת של הפוסט . [זה בסדר, דנה תיקנה כמה דברים]

ו..מגיע לי מזל טוב...

נקווה שהפעם לא יהיו בעיות :]

[באמת מזל טוב! גם אני מקווה בשבילכם!!! סוףסוף!!!!!]

כן, אז, למי שלא הבין, דנה ערכה את הקטע מעט [:

[תנסו להבין איזה הערות אני הוספתי P:

ובקרוב, אצלי, התמונות! טםטםטם.