"...Dying is easy it's living that scares me to death"

אני לא צריכה בלוג אני צריכה פסיכיאטר.

איך יכול להיות שאני לא מצליחה בכלום?

אל תבינו אותי לא נכון יש לי הרבה יכולות אבל אני יודעת רק קצת מקצת ולא הרבה משום דבר.

נאלצתי לוותר עלהחלום ילדות שלי אבל אולי הקביעה הזאת אפילו לא נכונה

כי נאלצתי הוא רק תאור סובייקטיבי ולא אובייקטיבי ולוותר זה רק למי שבוחר בכך

וחלום ילדות אני לא בטוחה אם זה גם חלום בגרות ועדיין זה מרגיש כאילו כול חיי חייתי כך שהשמיים למעלה ואז בא משיהו והפך את התמונה ועכשיו השמיים הם מלמטה והכול הפוך ועם זה צריך לחיות

.

הדבר היחיד שאני בטוחה בו שאני לא רוצה להיות פה, אני לא יודעת מה זה פה אבל אני בטוחה שאני אל רוצה להיות פה ולא יודעת איפה אני רוצה להיות.