delirium

כל כך אוהבת, כמו שיש אנשים שאוהבים לצייר או לצלם

או לכתוב ליריקות ושירים מרגשים עד דמעות

אני אוהבת מתמתיקה, אני אוהבת את ההרגשה שפתרתי תרגיל קשה

או שהבנתי משהו ששאר הכיתה לא הבינה, אני מאוכזת מעצמי שלא עשיתי שאלה 1 במבחן,

או ששכחתי לעשות שיעורי בית כי התכוננתי לאותו מבחן

אני אוהבת שהמורה שלי גאה בי ומשבח אותי ואומר שאני טובה במקצוע

ואני אוהבת לשבת ולפתור תרגיל אחר תרגיל בהצלחה

ובמקום לחלום על איזה ציור מדהים אני אצייר וכולם יתפעלו

אני חושבת על איך אוכל למצא נוסחא מתמתית חדשה שאף אחד לא מצא

אני אוהבת מתמתיקה, באמת

באמת התבגרתי, וזה לא סתם כי אני מרגישה יותר בוגרת, כי אני לא

אבל אני עושה דברים יותר בוגרים, אני הולכת גם לעבודה וגם לבית הספר

ולא מבריזה מאף אחד מהם

כשאני מעשנת ירוק אני משתדלת לא יותר מדיי כי בשלב מסויים

ירוק עושה לי חשק לישון והריי יש לי שיעורי בית

ואם קרה שעישנתי יותר מדיי, אקום ב5 בבוקר כדי לסיים את המטלות שלי

אני עושה שיעורים על בסיס קבוע

מה שאף פעם לא עשיתי

אני לא מעדיפה חברים על פני הכל כי זה לא יעזור לי, ולא להם

אני לא רבה עם חבר שלי על דברים טיפשיים ואנחנו לא צועקים אף פעם

אני עוזרת לנקות את הבית, מה ששוב, אף פעם לא עשיתי

אז בעצם במקום להיות ילדה מבריזנית שיושנת בכל השיעורים ולא עושה ששיט 

לא בבית ולא בבית ספר

נהיתי לילדה עם אחריות, שלא מבריזה,יושנת רק בכמה שיעורים שכן עושה דברים

אני דיי גאה בעצמי