אז כן, אני עוברת לקנדה
בעוד פחות מחודשיים
וכל העניין הזה מעביר בעיקר חרדה
חרדה שאני לא אמצע חברים טובים כמו שהיו לי פה בארץ, כי לצערי אני אדם ביישן וסגור
ואנשים נוטים לחשוב שאני ממש מוזרה( בגיל 14 תמיד לבשתי תחתונים על הראש כמו גומיות לשיער ועד היום אני תמיד לובשת גרביים ואפילו חולצות הפוך כי קראתי בספר מסויים בגיל 8 שזה מגן מפני יצורים רעים, וגם העובדה שחצי מהשיער שלי סגול מוסיף למוזרות שלי) ככה שאני פוחדת שאני אמצע את עצמי חסרת חברים ולבד
גם העניין שאצתרך לעזוב את חבר שלי, ושאנחנו עדיין רוצים לנסות להמשיך להיות ביחד מעלה בי חרדה לרגע בו הוא יפרד ממני בסקייפ
כי הוא מצא מישהי חדשה, החרדה הזאת גורמת לי לסיוטי לילה כבר כמעט שבוע
יש בי חרדה שלא אצליח טוב בבית הספר בקנדה כי שיטת הלימוד שם שונה, פה בארץ בגלל שאני הולכת לבית ספר לפי השיטה האירופאית אני לומדת רק מתמטיקה פילוסופיה וביולוגיה, מה אם אצתרך לדעת עוד נושאים ובסוף שום מקום לא ייקח אותי? (נכון שאני תמיד יכולה להיות חשפנית, אבל אי אפשר לעשות את זה לנצח )
ואני בעיקר חרדה לאור העובדה שאצתרך לבלות המון המון זמן עם אמא שלי, ואנחנו לא מסתדרות טוב ביחד כשאנחנו מבלות הרבה אחת עם השנייה, ועד שסופסוף הפסקנו לריב נתחיל הכל מחדש? לאור המצב לא יהיה לי כוח עם הריבים והמכות והצרחות כל הזמן
לפחות בגלל המעבר אני מסיימת את בית הספר בסוף החודש ואוכל לנצל את החופש כדיי לראות את החברים והחבר לפני שאעזוב
ואוכל אפילו להתחיל להתנדב שוב :)
http://www.youtube.com/watch?v=Led5GvXtMA4
בבלוג זה
בכל הבלוגים
