אני רוצה לחזור ליום שראיתי אותך ברכבת
ולבשת מעיל שחור גדול שהסתיר כמה רזה היית, ולבשת נעליים שאני בעצמי כמעט קניתי יומיים לפני
וזה רק גרם לי לחבב אותך יותר.
הייתי רוצה לנסות לאזור את האומץ ולדבר איתך, לא משנה על מה, אני גם לא חושבת שהיה לך כלכך אכפת
עכשיו כשאני מסתכלת לאחור אני רואה איך הזמנת אותי עם העיניים, איך חייכת אליי
אבל את לא אחת שתבוא ותיגש, גם אני לא אבל בשבילך הייתי צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי.
הייתי לוקחת אותך לאיזה פארק והיינו מדברות והייתי מביאה לך לשתות כדיי שאחר כך נוכל לתרץ את זה על האלכוהול במקום להודות ששתינו היינו יכולות גם בלי.
והייתי לוקחת אותך אליי הביתה ואת אפילו לא היית יודעת שניקיתי אותו 3 שעות רק כדיי שלא תדעי איך אני מלוכלכת.
והיית מורידה את המעיל הגדול הזה שלך ומראה לי כמה את רזה עם החולצה הזאת, וכמה הייתי רוצה להיות רזה כמוך.
והיינו בטח סתם שמות סרט, אחד קצת מפחיד ופסיכי כדיי שנוכל לתרץ את המגע למרות ששתינו יודעות שהיה אפשר גם בלי.
אם היה לי את האומץ הייתי מנשקת אותך, כי אם הגענו עד לכאן את הריי מבינה טוב מאוד מה קורה ומה אני רוצה
ואל תשכחי ששתינו, אני תמיד יכולה לומר לך שזה האלכוהול עשה מה שהוא רצה ואני לא ככה
אבל עם החיוך הזה שלך והעיניים בטח היית זורמת ועכשיו כשאת יודעת שאני לגמריי בקטע היית משחקת איתי קצת
כדיי שבמבט לאחור לא היית מתחרטת ואומרת לעצמך שנכנעת מוקדם מדיי.
ומה במקום עשיתי? ראיתי איך את יורדת תחנה לפני ומסתכלת עליי מאחורי הזכוכית, כאילו את מאוכזבת כמעט כמוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
