אז, אני עדיין זוכר את אותו הפוסט בו כתבתי שאני עומד להתגייס בעוד כשבוע, מאז עברה כבר כמעט שנה.
הרבה דברים השתנו, ובעיקר האישיות שלי. זה כולל את השאיפה שלי להתקדם בצבא. מהר מאוד, מיד עם הכניסה שלי למערכת קיבלתי את האכזבה הכי גדולה שלי בחיי, צה"ל. צה"ל הוא לא באמת גוף כמו שהוא מציג את עצמו, ואני מרגיש שכמעט ואין התחשבות בפרט (לפחות בי אישית ובחבריי).
לאחרונה הת"ש שלי ושל המדור שלי השתפר, והתחלנו לצאת מהבסיס ב-3וחצי (כן, כן. ג'ובניק מת), במקום ב-7. ואני מרגיש מצויין, סוף-סוף יש לי מעט זמן ללמוד ולהכשיר את עצמי עוד קצת לחיים האלה.
הזמן עף! באמת, כמה שאני עושה יומיות וכאלה, הזמן באמת אף. שנה עברה בטיל ממש, ושליש מהשירות כבר מאחורינו. פז"מולדת אוטוטו.
קיבלתי את החברים למדור הכי טובים שיכלתי לבקש, ורק בזכותם הזמן עף כמו שהוא עף. אם משרתים עם אנשים שאתה לא הכי אוהב ולא הכי מתחבר אליהם, אתה מוצא את עצמך שקוע במרמורים עצמיים ורק מחכה ללכת כבר הביתה, הזמן לא עובר.
טוב אז, עד לפעם הבאה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dais