לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שליטה עצמית



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2010

*מוטיבציה*


The only freedom left is the freedom to starve




eat less,wight less




Bones define who we realy are,let them show




Starving is not pain,it's the cure




Thin is a skill
.




Happy or sad,rich or poor,it's better being thin




is food more important than your health ,your appearance,your quality of life???





what`s in your lips today ,is in your hips tommorow !





thin has a taste all it`s own



 
calories can`t make you happy




thin is forever.





.
נכתב על ידי אין כינוי:/ , 23/3/2010 20:17  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סוג של מחלה.


לגעת,להרגיש,לאהוב.לרצות אותך,לנשום אותך.ולדעת בכל זאת ש..אסור לי.אסור לי לגעת בך עכשיו כי אני הורסת את העתיד שלי. 

כי אני הורסת את כל מה שבניתי.כי אין לי שליטה עכשיו.ואני,אני הרי לא באמת צריכה אותך.זה רק בראש.

זה רק צורך.סתם צורך.אני לא חייבת עכשיו.

אני יכולה אחר כך.

אני מפחדת.באמת שאתה מפחיד אותי.

אתה מגעיל אותי,ומדהים אותי בו זמנית.אני כ"כ רוצה אותך..אבל אני יודעת שאני לא אסלח לעצמי אחר כך.שאני לא יכולה להתמודד יותר עם ההרגשה של "שוב פעם נכשלת".

עם הרגשה של החמצה, לחיים טובים יותר.חיים בלי תלות.

ואולי רגע שלם עכשיו או חצי רגע מהיום הזה לא יהרוס את הכל,אבל הוא יהרוס לי את האמון שאני מנסה לבנות כל פעם מחדש.אמון בעצמי.אמון בהבטחות שלי לעצמי.

די,נמאס לי כבר לוותר כ"כ בקלות,אני יודעת שהזמן הוא רק עוד מכשול.ולא אכפת לי.לא אכפת לי לסבול.העיקר לשמוח אחר כך.להגיד לעצמי שלפחות נתתי את כל מה שיכולתי כדי להשיג את זה,ולפחות ניסיתי..גם אם לא הצלחתי.

כי אני יכולה.אני יכולה לעשות את זה.

אם הן הצליחו,אז כל אחד יכול.מה יש בהן שאין בי? אמונה.

ואני מאמינה שהכל יסתדר בסוף,ואני אחבר את השברים שלי.אני אבנה מחדש,לאט לאט,לא אכפת לי כמה זמן ייקח לי להוריד את זה,אני לא הולכת להישבר עכשיו.אני לא נותנת לעצמי ליפול מחדש.

יהיה טוב.





נכתב על ידי אין כינוי:/ , 21/3/2010 11:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סתם עידכון.


היי,אני יודעת שעבר הרבה זמן מאז העידכון האחרון ,אבל עברו עליי שבועות לא קלים.שבועות מאוד עמוסים במבחנים.עמוסות בלחץ,אנשים.
אפ אחד לא מבין,זאת באמת מלחמה יום יומית במספרים,ואני מרגישה שאין אף אחד שמבין אותי.והעצב כל הזמן שוקע,בעיניים,בחיוך..רואים אותו שם כל הזמן.הוא לא מרפה ממני,לא רוצה לעזוב.גם כשהכל טוב,אני מרגישה שהרע תמיד נמצא שם ומחכה להתפרץ.אבל אולי זה כי כבר התרגלתי.
ביום שני פסח.ליל הסדר.יהיה עם כל המשפחה המפורקת הזאת,יהיה מוזר..אין ממש מישהו שם שהייתי רוצה להיראות בשבילו טוב.אבל אני רוצה לרדת במשקל..אני זוכרת איך ב37 הרגשתי הרבה יותר טוב.ההרגשה הרבה יותר טובה עם עצמך כשאת קלילה..אני משתדלת לשנן את המשפט הזה מדי פעם.
כרגע אני 43.5,אבל זה בטח בגלל נוזלים ולא משקל אמיתי..אני ממלאת את הבטן בירקות,ושותה קפה והרעב עובר אבל הרבה פעמים אני שוכחת ומאבדת שליטה.
כרגע המטרה הראשונה היא להגיע עד ליל הסדר המטופש הזה ל42 ומשם נראה.

אגב,כדאי לקרוא את זה:http://www.mako.co.il/women-magazine/diva/Article-e27ed2bcb05c421006.htm
זה נכון,אף אחת לא באמת שלמה עם עצמה..





























בהצלחה לכם3>


נכתב על ידי אין כינוי:/ , 18/3/2010 13:22  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  אין כינוי:/

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאין כינוי:/ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אין כינוי:/ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)