אתמול הייתה כתבה בחדשות 2 על הנשפים של י"ב.
זה מחליא אותי.
אינמצב בעולם שאני אגזים ככה.
3000 שקל שמלה? את חושבת בכלל על ההורים שלך?
השמלה הכי יקרה שלי בארון היא שמלת מעצבים שעלתה 1000 שקלים, והיא היתה בשביל החתונה של בן דוד שלי. גם כשקנינו אותה, אני הרגשתי ממש לא בנוח כשאבא שלי גיהץ את הכרטיס שלו אצל הקופאית. גם נעליים לאותו אירוע שעלו כמה מאות, קניתי לגמרי בחוסר נוחות מכספי ההורים. והבנות האלה? זוועה. הן כל כך חומרניות, שזה כואב. אם לי הייתה בת כזאת מהר מאוד הייתי מעמידה אותה במקום.
נכון, נשף זה באמת פעם בחיים. אבל תאמינו לי, זה ממש לא קשור לאיך שאת נראית (with all the respect לשמלה היקרה שלך, לסנטימטר המייקאפ על הפנים ותסרוקת הכלות שלך, מינימליזם נראה הרבה יותר יפה). זה ממש לא מה שיעשה את הערב. העיקר זה האנשים, החוויה. לגרום לערב הזה להיות בלתי נשכח. המטרה של הערב הזה זה לחגוג את סיומן של 12 שנות לימוד מפרכות, וגם קצת להיות ביחד לפני שהדרכים מתפצלות.
הנשף שלי אולי עוד שנה, אבל אני זוכרת היטב את הנשף של סוף כיתה ט'. הייתי בשמלה חמודה, עקבים לא הכי גבוהים, כמעט בלי איפור. ונהנתי. מאוד. הייתי עם החברים הכי טובים שלי, הבדיחות הפרטיות הכי טובות מגיעות מאותו יום. חרוט בזכרוננו עד היום הזה.
לא השגנו את המטרה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I'mAWESOME