הלוווווווו פיפווול (:
טוב אז הינה אני מעללה סופסוף פררק ראששוןן D:
תהנווו ,, P:

"ג'סיייייייייייייייייייייייייייייייי" צעקתי לה בקול צפצפני ומתלהב .
"אנג'ייייייייייייייייי" החזירה לי בדיוק באותו טון והתחילה לרוץ אליי .
התחלתי לרוץ גמאני אליה וכשהגענו הבאנו אחת לשנייה את החיבוק הכי גדול בעוווולם .
"כמה זמן לא ראיתי אוותך ! כ"כ התגעגעתי !" אמרתי לה , מחזקת את החיבוק .
"גמאני אלייך ! היית לי כ"כ חסרה !" אמרה לי ושמעתי את העצב בקולה .
"אבל העיקר שעכשיו אנחנו שוב ביחד , לעוד הרבה הרבה זמן" אמרתי לה מתנתקת מהחיבוק ומחייכת את החיוך הכי אמיתי ומאושר שיש .
"טוב בואי אנג'י , אנחנו נאחר לבית ספר" אמרה לי ואני הנהנתי בביאוס כשנזכרתי שיש בית ספר .
התחלנו ללכת לבית ספר בזמן שאנחנו מחליפות חוויות על כל הזמן שלא היינו ביחד .

טוב אתם בטח לא מבינים מי אני , מי זאת ג'סי ועל מה בכלל מדובר פה .
אז אני אנג'לינה , בת 17 , אמצע שנת כיתה יא' .
ילדה שמחה , קופצנית , אופטימית , חברותית וכל מיניי כאלה ..
תכונות רעות ? ממ .. קנאית , רכושנית ותמימה , מאוד תמימה ועוד כל מיניי .
אני נראית רגיל כזה , שיער בצבע חום כהה מאוד , שחומה ועיניים בצבע חום פחם .
ג'סיקה – החברה הכי טובה שבעולם .
ילדה מושלמת , אני אוהבת אותה מאוד והיא החברה הכי טובה שיכולתי לבקש , באמת  .
הכרנו בחטיבה ומאז אנחנו ביחד תמיד .
נכון , אנחנו לא דומות בשום דבר .
ת'אמת שהיא בדיוק ההיפך הגמור ממני , גם ביופי וגם באופי .
ג'סי בלונדינית פלטינה עם עיניים כחולות ים מהימות .
היא גם מאוד חיוורת , אבל היא מושלמת .
תמיד קינאת באיך שהיא נראית , תמיד רציתי להראות כמוה .
היא נראית כמו בובת חרסינה מדויקת .
ג'סי טסה לבת דודתה לחודש בגלל שההורים שלה טסו לצרפת ל'זמן איכות' ביחד או משהו כזה ..
בת הדודה שלה גרה בלונדון , שזה ולא יכולתי לראות אותה חודש בגלל זה .
אני אפילו לא יודעת איך היא הסתדרה שם עם האנגלית , אני בחיים לא יבין אנגלית גם אם אני יגור בחו"ל שנתיים .
טוב אז בואו נחזור לסיפור .

הגענו לבית הספר אחרי כמה דקות של הליכה ונכנסו לכיתה , כמו תמיד , המורה מאחרת .
התיישבנו במקום שלנו , אחת ליד השנייה ושוב חזרנו לדבר .
לא נתתי לאף אחד לשבת ליידי חוץ מלג'סי ואף פעם לא החליפו לנו מקום , במיוחד כי ידעו שלא ניתן להם ותמיד איכשהו נחזור לשבת ביחד .
ואז , בדיוק שג'סי התחילה לדבר איתי על כמה חתיכים הבנים בלונדון , דניאל בא ונעמד על יד ג'סיקה .
"ג'סג'ס התגעגעתי אלייך" אמר לה והביא לה חיבוק .
"גמאני אלייך דנדן" אמרה לו בחיוך .
"מה ולי לא מגיע ?" אמרתי בכל ילדותי ופגוע ועשיתי פרצוף נעלב , כזה שאף אחד לא יכול לומר לו "לא" .
"אווווו את יודעת שאני לא עומד בפרצוף הזה !" אמר וחיבק אותי , ואני חייכתי בניצחון והחזרתי לו חיבוק .

דניאל – הידיד הכי טוב שיש !
אני וג'סי הכרנו אותו כשעברנו לתיכון ומאז אנחנו מין שלישייה כזאת .
הוא מאוד רגיש ואכפת לו מכולם .
והוא גם ממש ממש חתיך .
יש לו עיניים תכולות בהירות מאוד ושיער חום בהיר/שטני .
הוא לא באותה כיתה איתנו וזה ממש מבאס והכל , אבל בשביל מה יש הפסקות , לא ?

"טוב בנות הלכתי לכיתה שהמורה לא תצעק עליי שאני מאחר" אמר לנו ויצא מהכיתה במהירות , כמעט ורץ .
"ביי !" צעקנו שתינו בתקווה שישמע .
'אווווח נו איפה המורה המפגרת הזאת' חשבתי לעצמי .
'לא בעצם שלא תבוא , עדיף ככה , פחות זמן לשיעור' המשכתי לחשוב עד שהמורה נכנסה וקטעה את מחשבותיי .
"כולם לשבת !" צעקה וכל אלה שעדיין עמדו הלכו במהירות למקומות שלהם .
וככה התחלנו את יום הלימודים שלנו , משעמם כרגיל .

אווווווופפ אייך אני שונאאת לכתווב בלי חייכניים ><
ממ .. טוב נראליי שזה יחסיית בסדר לפרק ראשון ,, לא ?
אני מקווה שתגיבווו . (: