לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חי יהוה אל חי אלוהי העברים בבלוג הזה יש הכל בכל מכל.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2010

ספר לי תמונה


חי יהוה אל חי אלהי העברים

 

ספר על החיים ביקש מביט בי בעיניו הסומות

צייר במילותיך את כל שלא אוכל לראות

עיור הלא הנני את זאת ידעת היטב

ולא אוכל לראות אפילו את מה שגורם לי כאב

בחושך אגשש דרכי חרד שמא פתאום

פח יקוש ילכדני או אולי אצנח לתהום

תן לי את ידך ואחוש בה וקרא דרור למילים

תן לי את כל שתדע

 צייר לי תמונה של חיים

 

בחיים אמרתי יש צער וכאב

יש רגעים של שברון הנפש

ויש רוממות הלב

יש בם יגון וייסורים

ויש בהם גאווה

ואם שפר גורלך

תדע לפעמים

קסמה של אהבה

 

האהבה יפה היא רכה ועדינה

כאשר היא רודפת עד טירוף

קוראים אותה קינאה

פנים רבות לזו הקרויה אהבה

כאשר היא נעלמת צומחת תחתה אכזבה

 

היטב ידעתי צער וכאב באופל עיוורוני

שברון הנפש וייסורים ליוו את יגוני

אבל ספר לי עוד על רוממות הלב

אויה כמה אחמוד אותם פצעיי אוהב

כמה הייתי שמח ולו פצעוני כפליים

והיה דם אהבתי ניגר מפצעיי כמים

ספר לי מה דמות לה ואדע

ספר כי האהבה הייתה לי חידה

 

האהבה קסם בה יש

קסמים רבים מאוד

אותה תרדוף ותבקש

בקצה ענן ורוד

כשהיא תופיע תכירנה

סימנה היא פיק בירכיים

הולם הלב מרוץ הדם

האור שבעיניים

היא טהורה היא ערמומית

היא באה וחומקת

עיתים נדמה שהיא כבתה

ואז היא שוב נדלקת

היא יורדת ועולה

דרכה פתלתלה ומשובשת

פנים רבות לה

ובכל שעה

צורה חדשה היא לובשת

עיתים תישא אותך לשחקים

רכוב על כנפיי חלום

עיתים תשפילך למעמקים

ותטיח אותך לתהום

האהבה חמקמקה

האהבה עיקשת

ברצונות מנוגדים

תהייה היא משובשת

אך אם טובה אהבתך

ונתיבה פשרות

תרווה בה נחת ועדנה

מהיום ועד קץ הדורות

האהבה אישה יפה היא

לובשת שמלה בוורוד

אם פעם אחת לך הייתה

תשוב לבקשה עוד ועד

 

ומה דמות לאכזבה שאל

האם לאהבה היא אחות

ספר לי אחי צייר במילים

גם אם יהיו מילותייך קשות

ספר לי  על כל מה שידעת

ספר לי שאדע

האם אכזבה לאהבה היא נלוות

או שמע תצעד לבדה

 

האכזבה קשה כשאול האכזבה מרה

והיא תפקוד אותך תמיד, תמיד בשעת צרה

עת תעמוד בשער העיר ולבושך קרעים

תראה אותה חולפת ביעף ועל צווארה עדיים

העם יריע לה עת תחלוף היא בשער

היא חוגגת את גדולתה כאשר אתה נמק מצער

היא תמיד נוצצת כשאתה דוהה

היא תמיד עולצת כשליבך בוכה

לבושה סטן בוהק

בוער כלהבה

כשהבכי את גרונך חונק

אז היא במיטבה

היא לא תכיר אותך

אתה כמו יום שנשכח

לה החיים במיטבם

ומה לה ניקלה ולך

מה לך עומד כך

נועץ בה מבטים

גרשוהו היא תצווה

ביד רמה על המשרתים

ואתה תלך בשדות

רדוף יגון ומרורים

אכול אכזבות וספקות

 

כי בחיים יש אשר תגביה להיות עליון על עליונים

ויש אשר תשפל להיות אחרון האביונים

יש שחייך בנחת

ודרכך מישירה

יש ותהיה כאחוז קדחת

רדוף על ידי השגרה

יש ותחיה חייך לבטח

ולא יהיה בם פיקפוק

ויש ותהיה רדוף עדי רצח

מחפש בהם איזה סיפוק

החיים הם הפרס הגדול

החיים הם פור וגורל

או שיהיה לך הכול

או שתהיה סתם אומלל

או שהעוני לך כאח

או שבעושר תשגשג ותפרח

 

וקיים גם עניין הבריאות

וקיים גם עניין היופי

אם אינך בריא מוטב כי תמות

והיופי עדיף על האופי

הבל הבלים יאמרו מורי ההלכה

אך בפועל במציאות

זו האנושות וזו דרכה

 

הגאווה בונה אותך נדבך על גבי נדבך

תגיע לשיא ובמגף מסומר אותך על הארץ היא תמעך

אחות לתהילה היא לאותה קיצרת ימים

במות התהילה יהיו חייך ריקים אפורים שוממים

תלאה בסיפור תהילתך אוזניים עייפות וחירשות

תתחיל לספר ומיד תראה איך מפהקים הפיות

ואיך ממהרים כולם מפניך ללכת כי ריח עובש לתהילה

אחרי שהיא דועכת מרורים תהיה היא לך מרה מלענה

תהילה שעל מקל נשרכת שכוחה עלובה וזקנה

 

אך יש בם בחיים את יופי הזריחה

את עונות השנה ויופי הפריחה

יש בם צחוק של ילד ולהג אוהבים

יש בם יין ושירים וצחוק ועגבים

ויש בם עלסים ויש בם רוח שטות

ויש אמת אחת מוחלטת אין בילתה

ביום שבו נולדת נידון אתה למות

 

מות שמעתי שמעו אמר

אך מה דמות לו לא אדע

 

זאת גם אני לא אדע

כך סחתי המוות גם לי הוא חידה

יש אמרים מראהו אישה יפה בשחור

ויש אומרים שרקב הוא סחי מאוס וקור

היטב הכרתי לדעת אבל שכול יגונים

אך רק בני לוויה הם למוות ולא אכירנו פנים

עיתים הוא מגפה נישאת על כנפי הרוח

יש ותאונה הוא או מצב הרוח

יש אנשים אשר בחייהם הם מתים

ויש שיתאוו אליו בגלל מצוקת העיתים

אך איש מעולם לא חזר את סוד המוות לספר

כי המוות קנאי לפרטיותו ואת סודותיו הוא נוצר

 

אומרים שהמוות גלגול נשמות

אומרים שהמוות הוא שחיק עצמות

יש הרואים בו גיהינום אשר עוונם ימרק

יש הרואים בו גן עדן שופע בשלל תענוגות החיק

יש הרואים בו תפילה ויש הרואים בו ריק

אך אני לא אוכל לדעת מי בהם צודק

הייתי רוצה כי מותי לי ייתן את סודות היקום לדעת

הייתי רוצה כי מותי לי יגרום בכל התחושות לגעת

את כל הצבעים לראות את כל הצלילים לשמוע

הייתי רוצה כי יביא מזור לנפשי ומרגוע

אך לך ודע מה דמות לו לזה שממנו איש לא חזר

אולי נחשק הוא ואהוב אולי הוא דוחה וזר

אולי אותי הוא יחבוק וילחש לי ניגון עצוב

אתה עפר הייתה ואל עפר תשוב

 

ועוד אהבה יש לי

מעל כולן היא עומדת

 

ומה שם אהבתך שאל

 

שמה אהבת מולדת

היא לי אחת ומיוחדת

היא אהבה גדולה

את חלומותיי אהבותיי וחיי

הכול אקריב בשבילה

 

ואהבה עצומה יש לי

גדולה מכל המילים

אני אוהב בכל לבבי ובכל נפשי ובכל מאודי

את יהוה האלהים.

 

 

 

 

נכתב על ידי אפרים העברי , 24/5/2010 00:01   בקטגוריות אמת, אפליה עדתית, ביקורת, החיים, חיי, חייך, יהוה אל חי אלוהי העברים, סיפור, עיניים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  אפרים העברי

מין: זכר




3,869
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , סקס ויצרים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאפרים העברי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אפרים העברי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)