חי יהוה אל חי אלוהי העברים

פזמון נעלם מן האוזן

פתאום בראשך מתנגן

חובק אותך במעגל צליליו

מרחיק מהמון ומגן

בחומותייך את נסגרת

אט אט נסגר השער

ולא יגע בך עוד כאב

ולא יגע בך עוד צער

רק פזמון נעלם מן האוזן

ממשיך בליבך לנגן

כנמל מבטחים

בסערת רגשותיך

מחסה מסופות לך ייתן

סיפור על אהבה שבערה עד כלות

והותירה אחריה רק אפר

סיפור אהבה יגונים ומכאוב

שלא ייכתב עליי ספר

אך על לוח ליבך הוא נחרט

ביד זדונית ופוצעת

ואת הכאב שגרמה לך כל אות

את היחידה שיודעת

כל אות חורכת כברזל מלובן

משאירה אחריה כוויות

שגרמו לך לא פעם לתהות

אם להיות או לא להיות

עכשיו הכול נגמר

ולא תדעי עוד מכאוב

כי פזמון נעלם מן האוזן

עושה לך פתאום חג בלב.