חי יהוה אל חי אלוהי העברים

ספר דברים פרק ד

א ועתה ישראל, שמע אל-החוקים ואל-המשפטים, אשר אנוכי מלמד אתכם, לעשותלמען תחיו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר יהוה אלוהי אבותיכם, נותן לכם.  ב לא תוסיפו, על-הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנולשמור, את-מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי, מצווה אתכם.

ספר ויקרא פרק כג פסוק כג "וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  כד דבר אל-בני ישראל, לאמור:  בחודש השביעי באחד לחודש, יהיה לכם שבתון-זכרון תרועה, מקרא-קודש.  כה כל-מלאכת עבודה, לא תעשו; והקרבתם אישה, ליהוה". 

ספר במדבר פרק כט פסוק א " ובחודש השביעי באחד לחודש, מקרא-קודש יהיה לכםכל-מלאכת עבודה, לא תעשו:  יום תרועה, יהיה לכם.  ב ועשיתם עולה לריח ניחוח, ליהוהפר בן-בקר אחד, איל אחד; כבשים בני-שנה שבעה, תמימים.  ג ומנחתםסולת, בלולה בשמן:  שלושה עשרונים לפר, שני עשרונים לאיל.  ד ועישרון אחד, לכבש האחד, לשבעת, הכבשים.  ה ושעיר-עיזים אחד, חטאת, לכפר, עליכם.  ו מלבד עולת החודש ומנחתה, ועולת התמיד ומנחתה, ונסכיהם, כמשפטם:  לריח ניחוח, אישה ליהוה". 

מצווה ליום אחד, וקורבנות ליום אחד, זאת מצוות יהוה אל חי אלהי העברים לשבתון זיכרון תרועה.

הדברים מדברים בעד עצמם, לא תוסיפו, על-הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו-לשמור, את-מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי, מצווה אתכם.

מרגע שמישהו כל שהוא מוסיף על המצווה או גורע ממנה, הוא עובר על מצוות יהוה אל חי, ולכן כל אדם, ויהיה נחשב בעיניי עצמו, ובעיניי הנוהים אחריו כחשוב שבחשובים, המוסיף על יום תרועה עוד יום אחד, או מנהג אחד, את יהוה אל חי הוא מחרף, והוא וכל הנוהים אחריו, לא ינקו, עוונם יישאו.

עבד ליהוה אל חי אלוהי העברים

אפרים העברי