חי יהוה אל חי אלוהי העברים

  אתה זוכר את המקום

שבו היית לאפר משרפות

רחוק מהארץ הזאת

לפני שנים לא רבות

 אתה רואה את האש

הבוערת סביבותיך

השכחת את מה שקרה

בארץ האבות

אתה בנית מצודה

בליבו של שדה קוצים

ומסביב צרים עליך מני מרעים ובישים

ואתה חושב שאתה מפקח על האש

ושהיא לא תשרוף אותך

ואתה יודע שאתה חי באותה אשליה

שבדית לעצמך

כי בסתר האש ממשיכה להתעצם

ואתה יודע שתבוא הבערה

ואתה ממשיך להיתמם

שטוב שחם בלילה

והנהר כה קרוב

ואם האש תבוא עד אליך

תוכל להגיע לחוף

אתה צופה באש

ואתה חש בחומה

ואתה חושב שהלילה שקט

ומה המהומה

 אתה שומע קול שנאת קדומים

מילל מחשכת מערות

ואתה מביט מהופנט

 בלהבות

שעל כל סביבותיך

 שורפות

ואתה יודע שבעבר

 כבר כאבת

עד כלות

ואתה יודע

להבחין בטרוף

ולראות

ואתה יודע

מה היית

ומה אתה

ומה שאתה רוצה לעשות

ואין בך נביא

שיחזק את ידיך

וידיך כה כבדות

והאש עולה ככבשן

וצורבת בחום הלוהט

ואתה נחנק מהעשן

ועדיין אתה מתלבט

אתה רוצה שהצרות

ייעלמו מעצמן

ומצפה לרוח

שיפזר את העשן

וכבר ואין מקום לברוח

ואין אפילו לאן

וחוף המבטחים

שורץ בתנינים

ואין בו לך מחסה

ואם תבוא אלייך האש

באש השרפה תיספה

אתה חש בחום

 הלהבות

ושוב טחו עינייך

מלראות

והאש קרבה אליך

ואתה חושב

זרים יעזרוך  

  כי אתה בכוחך לא יכול

מוטב כי תשוב

אל יהוה אלהיך

ושנית מצדה לא תיפול.

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

מדוע אני עבד ליהוה אל חי אלהי העברים?

ספר ויקרא פרק כה פסוק לט וכי-ימוך אחיך עמך, ונמכר-לך לא-תעבד בו עבדת עבד.

כשכיר, כתושב יהיה עמך עד-שנת היובל, יעבד עמך.

ויצא מעמך הוא ובניו עמו, ושב אל-משפחתו, ואל-אחזת אבותיו ישוב.

כי-עבדי הם, אשר-הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד.

 לא-תרדה בו בפרך,  ויראת, מאלוהיך.

ספר ויקרא פרק כה פסוק נה כי לי בני-ישראל עבדים, עבדי הם אשר-הוצאתי אותם מארץ מצרים,  אני יהוה אלוהיכם.

לכן אני אפרים, עבד ליהוה אל חי אלהי העברים, וגם אתם כאלה בני עמי, רק שאתם שכחתם זאת.