חי יהוה אל חי אלוהי העברים

בליל הכלולות נתן לי אהובי

מתנת אהבה

שתי פנסים בעיניים

ונתן לי בבטן בעיטה

וכמה בכיתי

כמה דמעות

והבטן כאבה לי

שעות על שעות

אבל לא סיפרתי לאף אחד

רק בכיתי בחושך בכי מפוחד

ואהובי אמר לי

תשתקי כלבה

או שאני מפרק

אותך חתיכה חתיכה

אז לא בכיתי

הייתי גיבורה

פחדתי מהמכות

ופחדתי מהחגורה

אז שתקתי

בהריון שלי עם הבן

אהובי בעט לי בבטן

ואמר לי מרוב עצבים

תשתקי כלבה

או שאני חותך אותך

חתיכה חתיכה

ושורף לך את הפנים

גם כן צורה לך

וגם כן פנים

שמנה מסריחה

אז לא בכיתי

הייתי גיבורה

פחדתי מהמכות

ופחדתי מהפלה

אז שתקתי

כמה שאהבתי את אהובי בהתחלה

הוא היה עדין והיה אוהב

ורגע אחרי החתונה

אהובי הפך לאויב

כאשר הוא בא הביתה

אני קופצת לדום מתוח

כי  אי אפשר לדעת

מהו מצב הרוח

אצל האדון

את הרחוב אני רואה

רק מהחלון

דרך הוילון

לא נשארה שום חברה

כולן נעלמו

בגלל האווירה

שהוא משרה בבית

כשהוא בא מהעבודה

אבל אני לא בוכה

אני גיבורה

בגלל הילד

אני מוכרחה

לשתוק ולחטוף

שהוא דופק אותי

ודופק בי מכות

וקללות

ויריקות

והשפלות

כי אני לא שווה

כי אני רק הכלבה

של האיש שפעם אהבתי

הכלבה של האיש לו נישאתי

או אלוהי האחד הגדול

הרוג אותו

ושלח אותו לירכתי השאול

שיישרף באש הגיהינום

לעידן ועידנים

ואני אוכל לשוב לחיים

בלעדיו

שווא תבקש נפש לחברה

מפליג בנתיב החיים

שבע צער ושבע מכאובים

חולף מול אותם החופים

אחרים אל החוף את דרכם

בין סלעים ינווטו חיש קל

אתה לנמל מנסה להגיע

ובסלעים מתנפץ וניתקל

מפליג אתה בכחול

וחוף מבטחים איין

רק  סערות ומשברים

וים מלוא העין

בבדידות שאין כחולה ממנה

בדידות שמרסקת הלב

שווא תבקשנה  נעלמה איננה

והריק שבלב כואב.

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

משתקף בברכות של עינייך

מביט ורואה את עצמי

הבזק פתאומי חולף בעינייך

מערפל מצעף סוד פנימי

כאשר את תוכך חוויתי

האומנם לא סיפרת לי הכל

היו בך דברים שראיתי

אבל לא התעכבתי לשאול

האם את מנסה לרמוז

האם את מנסה לספר

האם את נפשך תחשפי

ותאמרי זה הכול אין יותר

בעצם אני לא רוצה לדעת

פשוט לא מרגיש מוכן

באתי בחומך רק לגעת

רק באתי להיות איתך כאן

אל תספרי את סודך לי

מוטב שאותו לא אדע

נח בברכות של עינייך

ואחר כך אנום לי ילדה.