חי יהוה אל חי אלוהי העברים

צריחת השחפים קרעה את השקט

כעולה מעמקי הזיה

אל צוקיי החוף התנפצה אהבה

תמה לך עוד אשליה

כבר לא מחייכים לך בכחול השמים

ולא שר לך הים לחופים

החול הלבן לא לוטף צעדייך

והחוף זרוע צדפים

הרוח טמן בהם שיר של עצבות

שהומה בתוכם ורוחש

תפילה אשכבה לאהבה שמתה

רקוויאם שהים לך לוחש

במקום בו נולדה אהבתך

ירדת לקבור דמעותייך

והים שהיה פה תמיד

כמו כלבלב מתגנב אל רגליך

ושיר נוגה הוא שר לך

בכאב שחובק עולם

כמו פנינה חמה

נשרה דמעתך אל המים

ואבדה בגליו של הים.

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

צל ענן חולף מכהה שדות ובתים

צל ענן חולף מכהה ומקדיר מבטים

צל ענן חולף ומתוך הכאב בא העצב

ומתוך הייאוש הבינה

שחייך איבדו את הקצב

ופתאום את נלכדת בפינה

וכבר אין פתרונות למראית העין

וכבר אין תירוצים וסיבות

לבד עם עצמך מול מראה את יושבת

לעשות בליבך חשבונות

מצחיק איך שנים לקח לך

להבין שאת כבר לא עצמך

שחייך הסתבכו לך לפלונטר

שממשיך מסתבך והולך

היכן החיוך שהיה לך

ומדוע עינייך כבויות

ולמי תערוג נפשך

על משכבך בלילות

איך הכיוון התבלבל לך

ועכשיו את שבויה של עצמך

לאן את נושאת כאבך הנורא

שמכרסם בליבך וחותך

לא עת דמעות לך אישה

כאבך כמגן לך נישא

לא עת על עצמך לרחם

דמעותייך לא יוכלו לנחם

יהי עלבונך לך כחרב

בצאתך להילחם על חייך

יהיה ייאושך לך מצפן במסע

להשיב את האור לעינייך

אז צל הענן יחלוף

והשמש תשוב אל שמייך

ואז תלמדי לגלות 
מדוע אבדו לך חייך.

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

פזמון נעלם מן האוזן

פתאום בראשך מתנגן

חובק אותך במעגל צליליו

מרחיק מהמון ומגן

בחומותייך את נסגרת

אט אט נסגר השער

ולא יגע בך עוד כאב

ולא יגע בך עוד צער

רק פזמון נעלם מן האוזן

ממשיך בליבך לנגן

כנמל מבטחים

בסערת רגשותיך

מחסה מסופות לך ייתן

סיפור על אהבה שבערה עד כלות

והותירה אחריה רק אפר

סיפור אהבה יגונים ומכאוב

שלא ייכתב עליי ספר

אך על לוח ליבך הוא נחרט

ביד זדונית ופוצעת

ואת הכאב שגרמה לך כל אות

את היחידה שיודעת

כל אות חורכת כברזל מלובן

משאירה אחריה כוויות

שגרמו לך לא פעם לתהות

אם להיות או לא להיות

עכשיו הכול נגמר

ולא תדעי עוד מכאוב

כי פזמון נעלם מן האוזן

עושה לך פתאום חג בלב.