חי יהוה אל חי אלוהי העברים

ספר ישעיהו פרק ז " לכן ייתן אדוניי הוא, לכם אות, הנה העלמה, הרה וילדת בן, וקראת שמו, עימנו אל, חמאה ודבש, יאכל לדעתו מאוס ברע, ובחור בטוב ".

אבל בישוב עמנואל שבשומרון, החרדים "האשכנזים" מואסים בטוב, ובוחרים ברע, ומאכילים את המזרחים שם חרא ולא חמאה ודבש.

ההתנשאות הריקה של חסידי סלונים (עיירה בפולין) על המזרחים בעימנואל, תוך שהם נאחזים בתורה כאילו יש בה מצווה להפלות בין איש לאחיו, היא המהות של הקטב המרירי, הקטב המרירי שקורע את העם הזה לגזרים.

בספר דברים פרק לב, בשירת האזינו הלב והליבה של העבר, ההווה, והעתיד של העם העברי, השירה שיהוה אל חי ציוה על משה, ויהושע ללמד את בני-ישראל, אמר יהוה אל חי  על עמו הסורר ומורה:

" וישמן ישורון ויבעט,  שמנת עבית כשית,

וייטוש אלוה עשהו,

וינבל צור ישועתו.

יקניאוהו, בזרים בתועבות, יכעיסוהו.

יזבחו, לשדים לא אלוה

אלוהים, לא ידעום

חדשים מקרוב באו

לא שערום אבותיכם.

צור ילדך, תשי

ותשכח, אל מחוללך.

וירא יהוה, וינאץ,

מכעס בניו, ובנותיו.

ויאמר, אסתירה פניי מהם

אראה, מה אחריתם,

כי דור תהפוכות המה

בנים לא אמון בם.

הם קינאוני בלא אל,

כיעסוני בהבליהם,

ואני אקניאם בלא עם

בגוי נבל אכעיסם

כי אש קדחה באפי,

ותיקד עד-שאול תחתית,

ותאכל ארץ ויבולה,

ותלהט מוסדי הרים

אספה עלימו,

רעות חיציי, אכלה בם

מזי רעב ולחומי רשף,

וקטב מרירי "

כל מי שרואה את מה שקורא בעימנואל, ומי שרואה את מה שקורה לעמנו בארץ האבות בימים האלה מבין כי בגלל הקטב המרירי:

" מחוץ, תשכל-חרב,

ומחדרים, אימה

גם בחור, גם בתולה

יונק, עם איש שיבה."

ובשבוע הזה ראינו באשדוד ברחוב הר סיני (לעג לרש), כי הקטב המרירי פוגע גם בעובר בבטן אימו, לקטב המרירי הזה קוראים לא פחות מאשר, מזל, בר, אושר, ומתוך כך אתה למד, כי למי שמאמין במזל, האושר הוא דבר יחסי, וחולף.

אם הינו נקראים שוב להר סיני, כדי לקבל שוב את התורה, העם העברי על כל תפוצותיו לא היה מסכים שהתורה תינתן שוב רק על הר אחד הר סיני, העם לא היה מסכים לקבל תורה אחת לעם, אלא שכל עדה, כל פלג, וכל זרזיף, היה דורש לקבל את התורה על הר שהוא רק שלו, ותורה מסוג אחר, ובנוסח אחר משיש לכל הזרמים האחרים.

לא בכדי קרא לנו יהוה אלוהינו בשירה הנהדרת שלו האזינו:

" שיחת לו לא, בניו מומם

  דור עיקש, ופתלתול. 

 הליהוה, תגמלו זאת

  עם נבל, ולא חכם."

כי נכון אנחנו עם נבל ולא חכם, אנחנו עם טיפש, שניתפס רק בעיניי עצמו כעם חכם, אבל הוא ממש לא כזה, לא עם שמפורד בכל הגויים, אלא עם שמפורד בתוך עצמו, ובכך אנחנו עם שמפורר את עצמו לדעת.

הקטב המרירי מושל בנו בכל אורחות חיינו, אנחנו בוחרים בימין או בשמאל, אבל אף פעם אנחנו לא בוחרים בדרך הישר, שהיא לא שמאל ולא ימין.

לא דרך החרדים, ולא דרך האתיאיסטיים, אלה דרך הישר כפי שציוה לנו, ולימד אותנו יהוה אלוהינו אדון כל הארץ.

לכל אחד ואחד מאיתנו יש חלק בחורבן שממשש לבוא עלינו, ואף אחד מאיתנו לא יוכל להגיד ידי לא שפכה את הדם הזה, ועיני לא ראתה, ידע כל אחד מהעברים בני-ישראל כי ידיו שפכה את הדם הזה, אם במעשה, ואם במחדל, ועיניו ראו, והעדיפו לא לראות.

יש עוד סיכוי אחד להסיר את רוע הגזרה מעלינו בטרם פורענות, אבל הסיכוי הזה לא נמצא בימין, ולא נימצא בשמאל הסיכוי הזה נמצא בדרך הישר, בתורת יהוה אל חי שנתן ביד משה עבדו בהר סיני, ובערבות מואב.

דרך הישר אינה דרך ההלכה והרבנים, ולא בדרך החילונים, הדרך היא הדרך שיהוה אל חי אלוהינו התווה לנו בצמצום בשירה הנהדרת שלו שירת האזינו, ובברכה שברך משה עבד יהוה לפני מותו, לאמור " ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל".

ואם לא יהיו יחד שבטי ישראל, הם יוכו בשבט יהוה מכות גדולות ונוראות כפי שיהוה הכה אותנו בחרון אפו בשואה שהבאנו על עצמנו במלחמת העולם השנייה.

ידע כל איש ישראל, ותדע כל אם עבריה, כי את החורבן המתרגש עלינו בקרוב הם הביאו עצמם ועל צאצאיהם הם הביאו במו ידיהם.

ולעיר אשר בשומרון לא יקרא עוד עימנו אל, ויקרא שמה סר אל וצל מוות, כי סר יהוה האלוהים ממנה.

אפרים העברי      

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

אהוד ברק סר הביטחון, הנזק שאתה גורם, ושגרמת לכושר הרתעה של מדינת ישראל, ולצה"ל,  מאז מונתה לרמטכ"ל ועד היום, (המשט לעזה) עולה על כל התועלת שהבאת עד שמונתה לרמטכ"ל, ונבחרת לתפקיד ראש הממשלה של כווולם, ולתפקיד סר הביטחון.

אהוד ברק, הגיע הזמן שתביט במראה, תסתכל בלבן של עיניים, תתמקד בשחור של האישון בעיניים ביושר, תגיד לעצמך פישלתי, ותתפטר.

אהוד ברק עזוב את החיים הציבורים, ולך לך לביתך לעסקיך ולמגדליך.

 טוב יעשה ראש הממשלה, אם יפטר לאלתר את אהוד ברק מתפקידו, ויתן את התיק החשוב הזה שר הביטחון בידיו הנאמנות והבטוחות של הרמטכ"ל לשעבר,  והמשנה לראש הממשלה היום, האיש ישר הדרך, והצנוע משה בוגי יעלון, שינקה את האורוות, וישיב למדינת ישראל את כושר ההרתעה שלה שאבד.

לחיזוק המאמר שכבר הבאתי קודם ששמו "מייל שקיבלתי על נשיא תורכיה, שווה קריאה",  אני מעלה כשרות לטובת הציבור את המאמר של ד"ר גיא בכור ששמו, הפיאסקו המודיעיני הגדול מאחורי משט הטרור הטורקי.

אפרים העברי

הפיאסקו המודיעיני הגדול מאחורי משט הטרור הטורקי.

ד"ר גיא בכור

 הסיבה לכך שלא היה לצה"ל מודיעין לגבי המארב בספינת "מרמרה" היא משום שארדואן ושירותי הביטחון הטורקיים ערבו לשירותי המודיעין הישראלי כי במשט יהיו רק פעילי שלום ושלא צפויה אלימות. 

כל זה נאמר במסגרת המאמצים המדיניים בטרם יציאת המשט. קיימים פרוטוקולים שמתעדים זאת.

מסיבה זו הערכת המודיעין היתה שהסבירות הגבוהה היא שחיילי השייטת לא ייתקלו בהתנגדות כפי שקרה לבסוף.

 לתדהמת כל הדרגים בגופי הביון הישראלי ובמערכת המדינית, ארדואן נחשף כמי שרימה את ישראל באופן בוטה וחסר תקדים.

מעשה זה מהווה סתירת לחי כלפי ישראל וחצייה של קווים אדומים רבים. צעד זה הוכיח לגורמי המודיעין בישראל, מעל לכל ספק, שארדואן בעצם חיסל דה פאקטו את כוחו של הצבא הטורקי כמגן הדמוקרטיה החילונית ושגורמים שבעבר ישראל יכלה להתבסס על שיתוף הפעולה איתם, למרות שלטון ארדואן, כבר לא יכולים לשתף עימה פעולה.

 במסדרונות הדיפלומטים בחדרי חדרים, המידע הזה נחשף ברמות שונות על ידי ישראל. זו הסיבה ששר החוץ של טורקיה התחיל לקרוא להרגעת הרוחות בביקורו בארה"ב היום.

 חציית הקווים הזו של ארדואן, במעורבותו בקיום המשט הטרוריסטי ובהטעייה המכוונת של ישראל גורמת לשירותי הביון של אמריקה להידרש להערכה מחודשת של הסתמכותה על צבא טורקיה ועל המודיעין הטורקי. גורמי ביון אמריקנים נדהמו לנוכח חשיפת זהותם של חלק מהמחבלים שהיו על המשט. רובם פעילי אל קעידה שמבוקשים על ידי ארה"ב ועצם העובדה שהם כנראה פעלו בחסות ארדואן, גורמת להרבה כעס מצד גורמים בכירים בשירותי הביון של ארה"ב. יש לציין שהדבר שמעורר את הכי הרבה אי נחת בשירותי הביון האמריקנים, היא העובדה שאובמה בעצמו ממעיט בחומרת מעשיה של טורקיה וממשיך למרות הכל לנקוט בקו האנטי ישראלי.

 בישראל מבינים שיש פה פיאסקו מודיעני שבעצם הולך להכות בארדואן כמו בומרנג. מסרים הועברו לארדואן בערוצים שקטים והוא מבין שהוא לא פועל בחלל ריק. הוא מתחיל להבין לאן זה יכול להתגלגל, במיוחד במסדרונות נאט"ו, שכבר מזה זמן רב קיררה את השותפות עם טורקיה באמתלאות שונות.

 הראיה לכך שבטורקיה מזיעים מהאפשרות שבישראל יפוצצו את הפרשה היא העובדה ששגריר טורקיה לא הוחזר. יש לזכור כיצד אחרי ההחלטה בקונגרס האמריקני לגבי הכרה בשואת הארמנים, ארדואן החזיר את השגריר הטורקי מארה"ב, ובצינורות חשאיים הוא אפילו העז לאיים על אמריקה בפגיעה בשיתוף הפעולה בנושא עירק והפקרתה לגורמים מוסלמים קיצוניים. עכשיו בעצם עלול להתברר שטורקיה כלל אינה מגינה על אינטרסים אמריקנים אלא משחקת משחק כפול. הגורמים הבכירים ביותר במערכת המודיעין הישראלית לוחצים על מקביליהם בארה"ב להכיר בכך שטורקיה היא משענת קנה רצוץ במאבק בטרור ובעצם מסכנת את האינטרסים של ארה"ב. רק לאחרונה עשה ארדואן שריר באופן בוטה ומתריס כלפי ארה"ב, בהסכם הגרעיני עם אירן. כעת מתחילה לחלחל אצל טורקיה ההבנה שהם כנראה ירו לעצמם ברגל והלכו רחוק מידי מול ארה"ב.

 ארדואן רצה שהמשט יסית את תשומת הלב העולמית מצעדיו הפזיזים שעשה לאחרונה, צעדים שהוציאו לאור את כוונתו לחבור לאירן ולסוריה בברית אסטרטגית-צבאית על חשבון הבריתות הקיימות עם נאט"ו, ארה"ב וישראל. ההסכם עם אירן, סיבך אותו מאוד עם רוסיה שהופתעה מהמהלך ועוררה עליו זעם רב במסדרונות הקרמלין. התנהלותו של ארדואן כעת היא כשל אדם שנדחק אל הקיר וזה מה שהביא אותו לנקוט בצעד כה פזיז שמעמיד אותו בשורה אחת עם אל קעידה והאחים המוסלמים.

 כעת מתנהלות הערכות מצב מחודשות לגבי השיתוף הפעולה המודעיני עם טורקיה. עד כה נדמה היה כי לארדואן אין דריסת רגל כה גסה על הנעשה בצבא החילוני בטורקיה. המהלך האחרון "שרף" במידה רבה את טורקיה כגורם שניתן לסמוך עליו בעת הזו.

 לפיכך, ניתוק היחסים עם ישראל יכול לפגוע בטורקיה יותר מאשר בישראל. חשיפת מעורבותו של ארדואן במשט הטרור ובהטעייה המודיעינית משמשת כעת כמכשיר להפעלת לחץ רב מאחורי הקלעים על ארדואן. מטרתו של נתניהו כעת היא להצליח ולמנף את חשיפתו של ארדואן כתומך טרור, בפורומים דיפלומטיים סגורים, כדי להשיג הישגים אסטרטגיים ומדיניים.

 מסיבה זו טורקיה צפויה לנהוג באופן מפתיע בימים הקרובים והיא זו שתפעל להנמיך את הלהבות. לעומת זאת ישנו גם תרחיש פסימי לפיו ארדואן עלול לנקוט במדיניות חסרת אחריות של שבירת כלים מוחלטת, שתהיה הרת אסון לאיזור כולו. 

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

צריחת השחפים קרעה את השקט

כעולה מעמקי הזיה

אל צוקיי החוף התנפצה אהבה

תמה לך עוד אשליה

כבר לא מחייכים לך בכחול השמים

ולא שר לך הים לחופים

החול הלבן לא לוטף צעדייך

והחוף זרוע צדפים

הרוח טמן בהם שיר של עצבות

שהומה בתוכם ורוחש

תפילה אשכבה לאהבה שמתה

רקוויאם שהים לך לוחש

במקום בו נולדה אהבתך

ירדת לקבור דמעותייך

והים שהיה פה תמיד

כמו כלבלב מתגנב אל רגליך

ושיר נוגה הוא שר לך

בכאב שחובק עולם

כמו פנינה חמה

נשרה דמעתך אל המים

ואבדה בגליו של הים.