חי יהוה אל חי אלוהי העברים

ממציאה את עצמך

 כל יום מחדש

ליום שיעבור עלייך

ומציירת פנים

לפנייך

להסתיר את כל מה שצריך

וביד אמן את מדגישה

את מה שאפשר וצריך

אישה במסכה

למה את בוכה

אישה במאבק

מדוע בכייך נחנק

ממה את פוחדת

מי המאיים

מי שעושה לך לסיוט

את היום

ובלילה את נרעדת

הוא האויב

הישן במיטתך

הוא שבכעסו

יביא למיתתך

ומה טעם יש

בחיים כאלה

אם בביתך במבצרך

את אסירה בכלא

איזה חיים אומללים

כמה מסכנים חייך

כשאת ממציאה את עצמך

 כל יום מחדש

ליום שיעבור עלייך

ואז בא הלילה

והפחד

ואת

מתכווצת

בפינת המיטה

ונושמת בקושי

מפחד

שלא יכעס

ושלא יכה

ומתי יעלה כבר השחר

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

מסתובבת בלילות תל-אביב

לא מוצאת לי מקום בעולם

מצד אחד הבדידות

מצד שני הים

מסתובבת מסביב לעצמי

ולא מוצאת תשובה

אין שום ורוד בעתיד

ואין בעתיד שום תקווה

מסתובבת בלילות תל-אביב

לא מוצאת לי מקום בעולם

ולא מצליחה להבין

לאן נעלמו לי כולם

לוגמת טיפה מיותרת

ומקיאה את הנשמה

הו אלהים לו רק

פצתה את פיה האדמה

מסתכלת בראי מתביישת

מרגישה מגעילה ודוחה

פוחדת להישאר לבד

רוצה לי רק מנוחה

מאיפה לוקחים את הכוח

לקום כל יום בבוקר

לחייך מלב ששבור

וללבוש פרצוף של פוקר

מחר יהיה יום חדש

ושוב תראוני הולכת

לשוטט במבוך של חיי

עוטה מסכה מחייכת.