חי יהוה אל חי אלוהי העברים

בליל הכלולות נתן לי אהובי

מתנת אהבה

שתי פנסים בעיניים

ונתן לי בבטן בעיטה

וכמה בכיתי

כמה דמעות

והבטן כאבה לי

שעות על שעות

אבל לא סיפרתי לאף אחד

רק בכיתי בחושך בכי מפוחד

ואהובי אמר לי

תשתקי כלבה

או שאני מפרק

אותך חתיכה חתיכה

אז לא בכיתי

הייתי גיבורה

פחדתי מהמכות

ופחדתי מהחגורה

אז שתקתי

בהריון שלי עם הבן

אהובי בעט לי בבטן

ואמר לי מרוב עצבים

תשתקי כלבה

או שאני חותך אותך

חתיכה חתיכה

ושורף לך את הפנים

גם כן צורה לך

וגם כן פנים

שמנה מסריחה

אז לא בכיתי

הייתי גיבורה

פחדתי מהמכות

ופחדתי מהפלה

אז שתקתי

כמה שאהבתי את אהובי בהתחלה

הוא היה עדין והיה אוהב

ורגע אחרי החתונה

אהובי הפך לאויב

כאשר הוא בא הביתה

אני קופצת לדום מתוח

כי  אי אפשר לדעת

מהו מצב הרוח

אצל האדון

את הרחוב אני רואה

רק מהחלון

דרך הוילון

לא נשארה שום חברה

כולן נעלמו

בגלל האווירה

שהוא משרה בבית

כשהוא בא מהעבודה

אבל אני לא בוכה

אני גיבורה

בגלל הילד

אני מוכרחה

לשתוק ולחטוף

שהוא דופק אותי

ודופק בי מכות

וקללות

ויריקות

והשפלות

כי אני לא שווה

כי אני רק הכלבה

של האיש שפעם אהבתי

הכלבה של האיש לו נישאתי

או אלוהי האחד הגדול

הרוג אותו

ושלח אותו לירכתי השאול

שיישרף באש הגיהינום

לעידן ועידנים

ואני אוכל לשוב לחיים

בלעדיו

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

את היא שאמרת לי

את סוהרי אוהב

אכין לו מזונו

במיטתו אשכב

צחקתי בדממה

צחקתי בנפשי

מה לי חיים בכלוב זהב

מוטב לי דלפון וחופשי

חופשי לבוא חופשי לצאת

נישא על כנף הרוח

ברצותי אסער ברצותי ארגע

ברצותי אשכב לנוח

גם אם אזיקייך זהב

וכסף סורגייך

ונקטר ואמברוזיה יהיו לך

משקייך ומזונותייך

גם אם יום יום ישקלו לידיך

אוצרות תבל כולם

הן את עדיין אסירה

במאסר עולם

אמרת

לא בזהב סוהרי חפצתי

חפצתי לא רק טוב

הן לב זה אשר בקרבו ישבר

אם רק אותו אעזוב

צחקתי בליבי לשמע נימוקייך כולם

כי אסירה את לו במאסר עולם

הן מה לך אם ישבר ליבו

וליבך נשבר בך כל יום

פעמים כה רבות נידמית לך

כעומדת על שפת התהום

פעמים רבות היו חייך

שקועים עמוק בבוץ

פעמים רבות שאלת את נפשך

האם להיות או לקפוץ

וההוא האם ליבך הוא יודע

האומנם את חייך הוא נוטר

האם את בכייך בלילות הוא שומע

או לידך בשנתו הוא נוחר

שמרי על אסורייך בכח

וזאת רק לך אגיד

לחיות בכלוב של זהב זה נוח

להיות חופשי זה מפחיד.

כל הזכויות שמורות למחבר אפרים

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

אחרית

התפצר לבבו מול רקיע אפור

מול תכלת נוגת עננים

ואותי הקטן ששאף אל הדרור

רעצו ענקים אל הצרור

בגדול גבורותיו

כאפסו עד אפר

התפתל באבק מדנים

בליל הקולות ריח הדם

וקול יללת התנים

שמים שעטו מעטה של חושך

צבעו על הערב צללים

ונוגה לבבו הנשאט מול הליל

עוד רב וגדול המטר

ואמר לעצמו ההולך בתלם

הנשאר בבית נשאר

הפרי שנשחת בגנים ללא אוסף

בניחוח שיכר האוויר

ופתחה התהום את פיה התופת

ותבלע את בתיו של השיר

ולא היו.