חי יהוה אל חי אלוהי העברים

צריחת השחפים קרעה את השקט

כעולה מעמקי הזיה

אל צוקיי החוף התנפצה אהבה

תמה לך עוד אשליה

כבר לא מחייכים לך בכחול השמים

ולא שר לך הים לחופים

החול הלבן לא לוטף צעדייך

והחוף זרוע צדפים

הרוח טמן בהם שיר של עצבות

שהומה בתוכם ורוחש

תפילה אשכבה לאהבה שמתה

רקוויאם שהים לך לוחש

במקום בו נולדה אהבתך

ירדת לקבור דמעותייך

והים שהיה פה תמיד

כמו כלבלב מתגנב אל רגליך

ושיר נוגה הוא שר לך

בכאב שחובק עולם

כמו פנינה חמה

נשרה דמעתך אל המים

ואבדה בגליו של הים.

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

צל ענן חולף מכהה שדות ובתים

צל ענן חולף מכהה ומקדיר מבטים

צל ענן חולף ומתוך הכאב בא העצב

ומתוך הייאוש הבינה

שחייך איבדו את הקצב

ופתאום את נלכדת בפינה

וכבר אין פתרונות למראית העין

וכבר אין תירוצים וסיבות

לבד עם עצמך מול מראה את יושבת

לעשות בליבך חשבונות

מצחיק איך שנים לקח לך

להבין שאת כבר לא עצמך

שחייך הסתבכו לך לפלונטר

שממשיך מסתבך והולך

היכן החיוך שהיה לך

ומדוע עינייך כבויות

ולמי תערוג נפשך

על משכבך בלילות

איך הכיוון התבלבל לך

ועכשיו את שבויה של עצמך

לאן את נושאת כאבך הנורא

שמכרסם בליבך וחותך

לא עת דמעות לך אישה

כאבך כמגן לך נישא

לא עת על עצמך לרחם

דמעותייך לא יוכלו לנחם

יהי עלבונך לך כחרב

בצאתך להילחם על חייך

יהיה ייאושך לך מצפן במסע

להשיב את האור לעינייך

אז צל הענן יחלוף

והשמש תשוב אל שמייך

ואז תלמדי לגלות 
מדוע אבדו לך חייך.

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

למה אינך ישנה

בלילה  החם

ניצבת בחלון של הלילה

ועינייך מחפשות את הים

מדבר בדידותך משתרע

אין סופי בשממת מיטתך

הלחות כשמיכה רטובה

בזיעה מכסה את גופך

צעיף ערפילי מכסה את העיר

ואין רוח שבא מהים

כמה תצטרכי עוד לסבול

עד שהלילה הזה ייתם

מתוך מעמקייך

עולה בדידותך

כמו לביאה כלואה בכלוב

מפינה לפינה את הולכת

מקווה שרק יגמר לך הלילה

שבו על הכול את חושבת

שרק תיפסק שאגת הבדידות

שרועמת בלילה בעיר

שרק תוכלי להפסיק לענות

ולהפסיק את עצמך להכיר

רוצה לראות עוד פרצופים

לצאת אל הרחוב

אולי בפניהם של אחרים

תוכלי את עצמך לאהוב

לתפוס כל רגע חולף

כל בדל של אשליה

רק כדי שתוכלי לשכוח

את הלילה הזה שהיה