חי יהוה אל חי אלוהי העברים

עץ שנטש את שורשיו סופו שיהיה עלה נידף ברוח
וכל רוח מצויה תטלטל אותו לרצונה
אוי למי ששכח את עברו כי אין לו עתיד.

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

הוא יצא לטיול של ערבית

ולפתע אחזה בו עווית

וכמו שעמד הוא נפל

צנח על האדמה כמו זלזל

אמרו שזה הלב

אך לא היה לו לב

אמרו שזה המוח

והוא יכול לשכוח

כמה הוא היה נבל

ואיך שהוא נפל

והוא שומע הכל

ואינו יכול להגיב

ומישהו אחר מנגב

את הריר הניגר מפיו

ומישהו מחליף לו חיתול

כאילו היה הוא תינוק

ומישהו מוציא אותו לטיול

ומבקבוק הוא יונק

כלוא בתוך גופו

כלוא בתוך מוחו

כלוא עם מחשבתיו

וסופר את עוונותיו

איך נפלת משמים

הילל בן-שחר

כמו סימפוניה לא גמורה

הסבל שלך לא ניגמר

תסבול אחי תסבול

כמו הסבל שגרמת לאחים

תכאב אחי תכאב

כמו הכאב שגרמת לאחים

תבכה אחי תבכה

כמו הבכי שגרמת לאחים רבים

הלכת בשרירות ליבך

למען ספות הרווה את הצמאה

עכשיו קאה אותך אדמת המולדת

ולא רוצה אותך בחיקה

עכשיו בעצמותייך בא הריקבון

ארור מחריב חבליי מולדת

באה שעת החשבון

כי כה אמר יהוה אל חי אלוהי העברים

לי נקם ושילם

לעת תימוט רגלם

כי קרוב יום אידם וחש עתידות למו

כי-ידין יהוה עמו ועל-עבדיו יתנחם

כי יראה כי-אזלת יד

ואפס עצור ועזוב

ואמר אי אלוהימו צור חסייו בו.

אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם

יקומו, ויעזרוכם יהי עליכם, סתרה

ראו עתה כי אני אני הוא

ואין אלוהים עימדי

אני אמית ואחייה מחצתי ואני ארפא

ואין מידי מציל כי-אשא אל-שמיים ידי

ואמרתי חי אנוכי לעולם אם-שנותי ברק חרבי

ותאחז במשפט ידי  אשיב נקם לצריי

ולמשנאיי אשלם אשכיר חיציי מדם

וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה

מראש פרעות אויב הרנינו גויים עמו

כי דם-עבדיו ייקום ונקם ישיב לצריו

וכיפר אדמתו עמו.

דברים פרק לב פסוקים לה-מג