חי יהוה אל חי אלוהי עברים
יוסף.ק היה איש עסקים, אלמן חשוך ילדים, בגיל העמידה. כל ימי חוליה של אישתו סעד אותה יוסף בנאמנות, וכאשר היא נפטרה חש יוסף כי חרב עליו עולמו, ודיכאון כבד ירד עליו, כי אישתו הייתה כל עולמו. לאט לאט בקושי גדול אסף יוסף את רסיסי חייו, ולאחר שנים מספר, שב יוסף לאיתנו. את לילותיו של יוסף הוא מילא בכתיבת שירים על אובדנו הגדול, ועם הזמן הוא החל לפרסם את שיריו באחד מאתרי האינטרנט. שיריו של יוסף היו נוגעים ללב, והתגובות על שיריו היו משבחות. באחד הערבים קרא יוסף תגובה על אחד משיריו, תגובה שהביאה אותו לכלל כעס. המגיב גבר, רמס את שירו הנוגה של יוסף ברגל גסה והפך את יוסף ואת שירו ללעג וקלס. יוסף פנה להציץ בכרטיסו של המגיב, ומצא כי המגיב ששמו היה ס. גם הוא כותב שירה, ואפילו שירה יפה, ולכן לא הבין מה מצא ס. בשירו של יוסף שהפך אותו להיות כה מאוס בעיניו. יוסף כתב תגובה משבחת לשירו האחרון של ס. והתפנה לעיסוקיו. למחרת ראה יוסף בתגובה על שירו של ס. תגובה של ס. שכתב ליוסף כי רק לאחד יש מקום בראש רשימת הכותבים, והמקום הזה הוא של ס. ומוטב שיוסף יסתלק מהאתר שאם לא כן יהיה סופו רע ומר. אבל בתגובה אחרת, מצא יוסף תגובה נלהבת לשירו, ופנה לראות מי הכותבת. הכותבת הייתה אישה צעירה, יפיפייה על פי תמונתה, וגם הפרופיל שלה היה מושך. יוסף כתב ליפיפייה מעטפית בפרטי והודה לה על תגובתה. והתגובה לא אחרה להגיע, האישה הצעירה פנתה יוסף במעטפית, וככה התחילה מערכת יחסים וירטואלית בין יוסף לאישה הצעירה. עם הזמן היחסים שודרגו לכתיבה הדדית באמצעות המסנג`ר. יוסף סיפר עליו ועל חייו ועל אובדנו, והצעירה סיפרה כי היא חוקרת מדעית הנמצאת כרגע במקום שאינה יכולה לגלות כי המחקר והמיקום הם סודים, בגלל החשש מריגול תעשייתי, ולכן גם לא יכלו לנהל שיחות קוליות , אלא רק התכתבות במסנג`ר. יוסף התחיל לכתוב לה באתר שירי אהבה, שזכו לרייטינג גבוה, ותגובות נלהבות, רק התגובות המזלזלות של ס. ציערו את יוסף. הקשר עם אהובתו הלך והתהדק, ועם הזמן החליטו השניים להיפגש כאשר תסיים האישה את המחקר בתוך מספר חודשים, כדי למסד את בקשר בניהם. יוסף הגדיל את התמונה של אהובתו לגודל של קיר שלם והצמיד אותה כטפט על הקיר מול בחדר המבוא לדירתו, וכך בכל פעם שהיה בא הביתה הוא היה פוגש בראש ובראשונה את תמונת אהובתו . הימים חלפו והקשר התהדק, האישה הזאת הייתה כל מה שיוסף רצה באישה, היא הייתה יפיפייה, משכילה, מרתקת בשיחה, רחבת אופקים, עם רקע בכל המקצעות הקלאסיים, ויוסף היה מאוהב עד מעבר לראש. ואז הגיע היום המיוחל, יוסף שם בכיס המקטורן שלו בתוך קופסה קטנה ומפוארת טבעת יהלום יקרה מאוד, בידו היה זר פרחים גדול ומבוסם, ובידו השנייה בונבוניירה יקרה. ככה המתין יוסף ביציאה מביקורת המכס של שדה התעופה. השלט המואר הודיע כי הטיסה שבה הייתה אמורה אהובתו להגיע נחתה, ולאט לאט התחילו הנוחתים לצאת אל אולם היציאה. הלב של יוסף הלם בחוזקה עם כל דמות שיצאה אל אולם היוצאים, וההתרגשות שלו הלכה וגברה הלכה וגברה. לאט לאט זרם המגיעים התדלדל עד שנפסק, ואהובתו לא הופיע. נסער פנה יוסף אל דלפק המודיעין לברר מדוע אהובתו לא נחתה, אך בירור קצר העלה כי לא הייתה אישה הנושאת את השם שחיפש יוסף בין המגיעים במטוס. מתוסכל נסע יוסף לביתו כאשר במחשבתו השתוללו אפשרויות מאפשרויות שונת וכל אחת מחרידה מקודמתה, הוא חשש כי אירעה לאהובתו תאונה בדרך לשדה התעופה שם, או שמא חלתה, או שהיא נחטפה. כאשר הוא הגיע לביתו מיהר יוסף למחשב ושלח קריאה לאהובתו. ולהפתעתו השיחה התקבלה, ויוסף התבקש להפעיל מצלמה, הוא הפעל את המצלמה, ובתגובה הופעלה המצלמה בצד השני ועל המסך הופיע במקום דמותה של אהובתו, דמותו של ס. שאמר ליוסף "אכלת אותה פרייר, אתה אוהב אותי מנייק, איך עבדתי עליך אפס" משהו ביוסף נשבר הוא זרק את הזר ואת הבונבוניירה בזעם על הרצפה, ניגש אל המגירה הנעולה שבשידה פתח את המנעול, משך את המגירה, שלף מתוכה את אקדחו, שם אותו בפיו וירה שהוא מפזר רסיסי עצם ומוח על הקיר שעלו הייתה מודבקת תמונת אהובתו הוירטואלית. היזהרו במתחזים, האינטרנט מלא בכאלה, ראו הוזהרתם. אפרים העברי