חי יהוה אל חי אלוהי העברים

בראש חודש שביעי יחגגו המוני בית ישראל את ראש השנה.

יש רק  בעיה אחת, יהוה אל חי לא ציוה מעולם לחגוג חג ששמו ראש השנה, וזאת מעבר לכך שראש השנה הזה כביכול, נחגג בחודש השביעי, כאילו היה הראש בבטן.

ראש חודשים לחודשי השנה העברית הוא החודש של הפסח: ספר שמות פרק יב פסוק "א וַיאמֶר יְהוָה אֶל-משֶׁה וְאֶל-אַהֲרן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמר.  ב הַחדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם ראשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה."

אם כן מה הוא החג אשר ציוה יהוה אל חי לחגוג בראש חודש שביעי ?

ספר ויקרא פרק כג פסוק "א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-משֶׁה לֵּאמר.  ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אתָם מִקְרָאֵי קדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי."

ספר ויקרא פרק כג פסוק כג " וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-משֶׁה לֵּאמר.  כד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר  בַּחדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא-קדֶשׁ.  כה כָּל-מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה." הנה לכם עד אחד לכך שיהוה אל חי ציוה שנחגוג בראש חודש השביעי את שבתון זיכרון תרועה, ולא את ראש בשנה.

ספר כמדבר פרק כט פסוק א " וּבַחדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחדֶשׁ מִקְרָא-קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ  יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם.  ב וַעֲשִׂיתֶם עלָה לְרֵיחַ נִיחחַ לַיהוָה פַּר בֶּן-בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם.  ג וּמִנְחָתָם סלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן  שְׁלשָׁה עֶשְׂרנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרנִים לָאָיִל.  ד וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.  ה וּשְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.   ו מִלְּבַד עלַת הַחדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחחַ אִשֶּׁה לַיהוָה."  הנה לכם עוד עד אחד לכך שיהוה אל חי ציוה שנחגוג בראש חודש השביעי את שבתון זיכרון תרועה, ולא את ראש בשנה.

חוק יסוד בתורה הוא כי "על פי שניים עדים או על פי שלושה עדים יקום דבר" ואלה הם שני עדיי, המעידים כי בחג הקרב אלינו יש לחגוג את שבתון זיכרון תרועה, ולא את ראש השנה.

את שבתון זיכרון תרועה חוגגים רק יום אחד כעולה מספר ויקרא פרק כג פסוק כג, וכהעולה ספר כמדבר פרק כט פסוק א, וגם סדר הקורבנות לשבתון זיכרון תרועה, הוא סדר קורבנות ליום אחד בלבד.

ראש השנה הוא חג "יהודי" החל בשני ימיו הראשונים של חודש  תשרי. לפי המסורת בחג נברא העולם, אולם יש הטוענים כי נברא בו האדם. בערב החג נוהגים לערוך סדר, שבו אוכלים  תפוח בדבש,  ראש דג, חלה עגולה ועוד. בחג תוקעים בשופר ומתפללים תפילת  תשליך.

ושוב אתה למד כי הרבנים ה"יהודים" המציאו להם חגים משלהם ומנהגים משלהם, ותורה משלהם, תורה שלא ניתנה להם ביד משה עבד יהוה, הם המציאו להם הלכה, והיא סותרת, את התורה שיהוה אל חי אלוהי העברים נתן לנו ביד משה עבדו.

אתם תחגגו את אשר תחגגו, ואני וביתי נחגוג בראש חודש שביעי את שבתון זיכרון תרועה, רק יום אחד, כפי שציוה יהוה אל חי אלוהי העברים ביד משה עבדו.

עבד ליהוה אל חי אלוהי העברים

אפרים העברי

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

לכל השואלים את עצמם בעקבות ההסתבכות המגוחכת, בכישלון ההזוי, שאירע בעצירת המשט לעזה, מדוע אנחנו מתדרדרים במדרון תלול, מדוע אנחנו נכשלים בכל מאבקינו, ומדוע כל אומות העולם קמות עלינו לגנותנו, ולכלותנו, להלן פסק הדין של השופט את כל העולם.

כה אמר יהוה אל חי אלוהי העברים אדון כל הארץ, בספר במדבר פרק לג. פסוק נ: וידבר יהוה אל-משה, בערבות מואב, על-ירדן ירחו, לאמור. דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם  כי אתם עוברים את-הירדן, אל-ארץ כנען.  והורשתם את-כל-יושבי הארץ, מפניכם, ואיבדתם, את כל-משכייותם ואת כל-צלמי מסכותם תאבדו, ואת כל-במותם תשמידו. והורשתם את-הארץ, וישבתם-בה כי לכם נתתי את-הארץ, לרשת אותה. והתנחלתם את-הארץ בגורל למשפחותיכם, לרב תרבו את-נחלתו ולמעט תמעיט את-נחלתו אל אשר-ייצא לו שמה הגורל, לו יהיה למטות אבותיכם, תתנחלו. ואם-לא תורישו את-יושבי הארץ, מפניכם, והיה אשר תותירו מהם, לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם-על-הארץ, אשר אתם יושבים בה. והיה, כאשר דימיתי לעשות להם-אעשה לכם.

 כה פסק השופט העליון, על כל עליונים, שופט כל השופטים, ולא ניתן לערר על פסיקתו, כך פסק יהוה אל חי אדון כל הארץ וכה גזר.

מוגש כשרות לטובת הציבור על ידיי אפרים העברי 

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

סדק בצדק ניבע

ויצאו חופשים לדרכם

כל רשע כל תועבה

וכל סיכלות האדם

עת פסקו אדירי המשפט

את הדין

והכריזו כמים הדם.