חי יהוה אל חי אלוהי העברים

לכל המתאבלים על חורבן בית המקדש בירושלים, בתשיעי לחודש החמישי, יש לי חדשות בשבילכם, אין לכם צורך להתאבל, מקדש יהוה לא נחרב, ולא נשרף מעולם, לא בידי בבל, ולא בידי רומא.

הבבלים שרפו והחריבו את המקדש שבנה שלמה בן-דוד מלך ישראל, בניגוד למצוות יהוה אל חי, וכך מעיד שלמה על הבית הראשון, המקדש אשר בנה, ספר תהילים פרק קכז פסוק א " שיר המעלות, לשלמה: אם יהוה, לא יבנה בית שווא עמלו בוניו בו" ואכן שווא עמלו בוניו בו.

ואותו דין למקדש אשר בנה הורדוס המלך האדומי, שווא עמלו בוניו בו.

יהוה אל חי לא ציוה מעולם שיבנו לו מקדש אבנים, יהוה מעולם ציווה זאת בשום מקום בתורה, והתורה היא שקובעת.

יהוה אל חי ציוה שיקימו את אוהל מועד כמקדש משכנו, אוהל, ולא מבנה אבן.

ואלה החומרים ציוה יהוה אל חי לקחת כתרומה מכל העם, לצורך הקמת המקדש והמשכן, ועבודתו, ספר שמות פרק כה פסוקים א-ט " וידבר יהוה, אל-משה לאמור. דבר אל-בני ישראל, ויקחו-לי תרומה מאת כל-איש אשר יידבנו ליבו, תקחו את-תרומתי.  וזאת, התרומה, אשר תקחו, מאיתם זהב וכסף, ונחושת. ותכלת וארגמן ותולעת שני, ושש ועיזים. ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים, ועצי שיטים. שמן, למאור; בשמים לשמן המשחה, ולקטורת הסמים. אבני-שוהם, ואבני מילואים, לאיפוד, ולחושן. ועשו לי, מקדש; ושכנתי, בתוכם. ככול, אשר אני מראה אותך, את תבנית המשכן, ואת תבנית כל-כליו; וכן, תעשו ".

יהוה אל חי הראה למשה את המקדש והמשכן לפני שבני ישראל עשו אותו בפועל. 

וכך ציוה יהוה אל חי על משה פרק כז פסוקים כ-כא " ואתה תצווה את-בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר, תמיד.  באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על-העדות, יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד-בוקר לפני יהוה חוקת עולם לדורותם, מאת בני ישראל".

כל עבודת המקדש היא באוהל מועד, ובחצר המשכן, חוקת עולם לדורותיכם, ודורותינו לא הסתיימו, שיהין מישהו, כל מישהו להקים לנו מקדש אחר, מלבד מקדש יהוה אשר באוהל מועד.

התורה דנה רק באוהל מועד בכליו, ובעבודתו, התורה אינה דנה כלל וכלל במקדש אבנים, בתכולתו, ובעבודתו.

עולה מכך שמקדש יהוה אל חי אוהל מועד לא נחרב, ולא נשרף מעולם.

אוהל מועד וכל הכלים שהיו בו, נסתרים מעין, עד שיבוא היום, שבו בני ישראל העברים, ישובו להיות העם העברי, ולא "העם היהודי", וילכו רק בדרך התורה אשר נתן לנו יהוה אל חי אלוהי העברים ביד משה עבדו, בהר סיני, ובערבות מואב, ולא בתורה שעל פה, לא בהלכה, לא בתלמוד, לא בגמרא, לא בקבלה, ולא בשום דבר אחר שיהוה אל חי לא ציוה עליו, עד שנשליך מפנינו את כל ההבלים האלה ונלך רק בדרך תורה יהוה התמימה.

ולכל החולמים על בית השלישי שירד מהשמים, תמשיכו לחלום, זה לא יקרה לעולם.

אוהל מועד לדורותיכם, זה מה שציווה יהוה אל חי למשכנו, אוהל מועד לדורותיכם.

אפרים העברי

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

על ירושלים

כה אמר יהוה אל חי אלוהי העברים ספר דברים פרק יג פסוק יג כי-תשמע באחת עריך, אשר יהוה אלוהיך נותן לך לשבת שם לאמור.  יד יצאו אנשים בני-בלייעל, מקרבך, וידיחו את-יושבי עירם, לאמור:  נלכה, ונעבדה אלוהים אחרים אשר לא-ידעתם.  טו ודרשת וחקרת ושאלת, היטב; והנה אמת נכון הדבר, נעשתה התועבה הזאת בקרבך.  טז הכה תכה, את-יושבי העיר ההיא לפי-חרב:  החרם אותה ואת-כל-אשר-בה ואת-בהמתה, לפי-חרב.  יז ואת-כל-שללה, תקבוץ אל-תוך רחובה, ושרפת באש את-העיר ואת-כל-שללה כליל, ליהוה אלוהיך; והייתה תל עולם, לא תיבנה עוד.  יח ולא-ידבק בידך מאומה, מן-החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו, ונתן-לך רחמים וריחמך והרבך, כאשר נשבע, לאבותיך.  יט כי תשמע, בקול יהוה אלוהיך, לשמור את-כל-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום לעשות, הישר, בעיני, יהוה אלוהיך. 

כל הכללים האלה חלים בשלמות על העיר ירושלים, אז, והיום.

האם לדעתכם יהוה אל חי אלוהי העברים שינה את דעתו?

ממש לא.

פעמיים נחרבה ירושלים, בפעם הראשונה, ספר ירמיהו פרק נב פסוק יב בא נבוזראדן רב-טבחים, עמד לפני מלך-בבל, בירושלים.  יג וישרוף את-בית-יהוה, ואת-בית המלך; ואת כל-בתי ירושלים ואת-כל-בית הגדול, שרף באש.  יד ואת-כל-חומות ירושלים, סביב, נתצו כל-חיל כשדים, אשר את-רב-טבחים.

בפעם השנייה בשנת 70 לספירה טיטוס כובש את ירושלים, והרומיים הורסים את העיר ומחריבים את בית המקדש השני.

אך בשני המקרים האלה העיר ירושלים לא הייתה לתל עולם, שלא תיבנה עוד, כי מאז ועד היום היא ניבנת שוב, ושוב.

על פניו ניראה כי לירושלים צפוי עוד חורבן אחד, או יותר, בטרם היא תהפוך להיות תל עולם, ולא תיבנה עוד, כמצוות יהוה אל חי אלוהי העברים למשה עבד יהוה בספר דברים פרק יג פסוק יג כי-תשמע באחת עריך, אשר יהוה אלוהיך נותן לך לשבת שם לאמור.  יד יצאו אנשים בני-בלייעל, מקרבך, וידיחו את-יושבי עירם, לאמור:  נלכה, ונעבדה אלוהים אחרים אשר לא-ידעתם.  טו ודרשת וחקרת ושאלת, היטב; והנה אמת נכון הדבר, נעשתה התועבה הזאת בקרבך.  טז הכה תכה, את-יושבי העיר ההיא לפי-חרב:  החרם אותה ואת-כל-אשר-בה ואת-בהמתה, לפי-חרב.  יז ואת-כל-שללה, תקבוץ אל-תוך רחובה, ושרפת באש את-העיר ואת-כל-שללה כליל, ליהוה אלוהיך; והייתה תל עולם, לא תיבנה עוד.  יח ולא-ידבק בידך מאומה, מן-החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו, ונתן-לך רחמים וריחמך והרבך, כאשר נשבע, לאבותיך.  יט כי תשמע, בקול יהוה אלוהיך, לשמור את-כל-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום לעשות, הישר, בעיני, יהוה אלוהיך. 

מוגש כחומר למחשבה על ידי אפרים העברי