חי יהוה אל חי אלוהי העברים

לכל המתאבלים על חורבן בית המקדש בירושלים, בתשיעי לחודש החמישי, יש לי חדשות בשבילכם, אין לכם צורך להתאבל, מקדש יהוה לא נחרב, ולא נשרף מעולם, לא בידי בבל, ולא בידי רומא.

הבבלים שרפו והחריבו את המקדש שבנה שלמה בן-דוד מלך ישראל, בניגוד למצוות יהוה אל חי, וכך מעיד שלמה על הבית הראשון, המקדש אשר בנה, ספר תהילים פרק קכז פסוק א " שיר המעלות, לשלמה: אם יהוה, לא יבנה בית שווא עמלו בוניו בו" ואכן שווא עמלו בוניו בו.

ואותו דין למקדש אשר בנה הורדוס המלך האדומי, שווא עמלו בוניו בו.

יהוה אל חי לא ציוה מעולם שיבנו לו מקדש אבנים, יהוה מעולם ציווה זאת בשום מקום בתורה, והתורה היא שקובעת.

יהוה אל חי ציוה שיקימו את אוהל מועד כמקדש משכנו, אוהל, ולא מבנה אבן.

ואלה החומרים ציוה יהוה אל חי לקחת כתרומה מכל העם, לצורך הקמת המקדש והמשכן, ועבודתו, ספר שמות פרק כה פסוקים א-ט " וידבר יהוה, אל-משה לאמור. דבר אל-בני ישראל, ויקחו-לי תרומה מאת כל-איש אשר יידבנו ליבו, תקחו את-תרומתי.  וזאת, התרומה, אשר תקחו, מאיתם זהב וכסף, ונחושת. ותכלת וארגמן ותולעת שני, ושש ועיזים. ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים, ועצי שיטים. שמן, למאור; בשמים לשמן המשחה, ולקטורת הסמים. אבני-שוהם, ואבני מילואים, לאיפוד, ולחושן. ועשו לי, מקדש; ושכנתי, בתוכם. ככול, אשר אני מראה אותך, את תבנית המשכן, ואת תבנית כל-כליו; וכן, תעשו ".

יהוה אל חי הראה למשה את המקדש והמשכן לפני שבני ישראל עשו אותו בפועל. 

וכך ציוה יהוה אל חי על משה פרק כז פסוקים כ-כא " ואתה תצווה את-בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר, תמיד.  באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על-העדות, יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד-בוקר לפני יהוה חוקת עולם לדורותם, מאת בני ישראל".

כל עבודת המקדש היא באוהל מועד, ובחצר המשכן, חוקת עולם לדורותיכם, ודורותינו לא הסתיימו, שיהין מישהו, כל מישהו להקים לנו מקדש אחר, מלבד מקדש יהוה אשר באוהל מועד.

התורה דנה רק באוהל מועד בכליו, ובעבודתו, התורה אינה דנה כלל וכלל במקדש אבנים, בתכולתו, ובעבודתו.

עולה מכך שמקדש יהוה אל חי אוהל מועד לא נחרב, ולא נשרף מעולם.

אוהל מועד וכל הכלים שהיו בו, נסתרים מעין, עד שיבוא היום, שבו בני ישראל העברים, ישובו להיות העם העברי, ולא "העם היהודי", וילכו רק בדרך התורה אשר נתן לנו יהוה אל חי אלוהי העברים ביד משה עבדו, בהר סיני, ובערבות מואב, ולא בתורה שעל פה, לא בהלכה, לא בתלמוד, לא בגמרא, לא בקבלה, ולא בשום דבר אחר שיהוה אל חי לא ציוה עליו, עד שנשליך מפנינו את כל ההבלים האלה ונלך רק בדרך תורה יהוה התמימה.

ולכל החולמים על בית השלישי שירד מהשמים, תמשיכו לחלום, זה לא יקרה לעולם.

אוהל מועד לדורותיכם, זה מה שציווה יהוה אל חי למשכנו, אוהל מועד לדורותיכם.

אפרים העברי

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

טרור אקולוגי, 300 אלף עצים נשרפו ביום אחד!!!

למעלה מ-3,000 דונמים של יער, שבשטחם היו כ-300 אלף עצים, נשרפו אתמול בעשרות מוקדים ברחבי הארץ.

כה אמר יהוה אל חי אדון כל הארץ

בספר דברים פרק לב " שירת האזינו"

" וירא יהוה, וינאץ   

מכעס בניו, ובנותיו

ויאמר, אסתירה פניי מהם

אראה  מה אחריתם

  כי דור תהפוכות המה

בנים לא אמון בם

  הם קינאוני בלא אל

כיעסוני בהבליהם

  ואני אקניאם בלא עם

בגוי נבל אכעיסם

  כי אש קדחה באפי

ותיקד עד שאול תחתית

  ותאכל ארץ ויבולה

ותלהט מוסדי הרים

 אספה עלימו רעות

חיציי אכלה בם

מזי רעב ולוחמיי רשף "

ובספר במדבר פרק לג פסוק- נה

 " ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם,

והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם

וצררו אתכם על הארץ, אשר אתם יושבים בה"

אין מקום לשני עמים

בארץ נחלת אבותינו

זה אנחנו בארץ הזאת

ארץ העברים

או שהם

והארץ תהפוך להיות עוד ארץ אחת

מארצות הערבים

זה או ארץ ישראל

או ארץ ישמעאל

ואנחנו נלך לעזאזל.

.

ראו הוזהרתם אתם לא תוכלו לרחוץ בניקיון כפיכם

 ולהגיד: " ידינו לא שפכה את הדם הזה, ועניינו לא ראו ".
 

מוגש כחומר למחשבה על ידי אפרים העברי

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

ספר ישעיהו פרק ז " לכן ייתן אדוניי הוא, לכם אות, הנה העלמה, הרה וילדת בן, וקראת שמו, עימנו אל, חמאה ודבש, יאכל לדעתו מאוס ברע, ובחור בטוב ".

אבל בישוב עמנואל שבשומרון, החרדים "האשכנזים" מואסים בטוב, ובוחרים ברע, ומאכילים את המזרחים שם חרא ולא חמאה ודבש.

ההתנשאות הריקה של חסידי סלונים (עיירה בפולין) על המזרחים בעימנואל, תוך שהם נאחזים בתורה כאילו יש בה מצווה להפלות בין איש לאחיו, היא המהות של הקטב המרירי, הקטב המרירי שקורע את העם הזה לגזרים.

בספר דברים פרק לב, בשירת האזינו הלב והליבה של העבר, ההווה, והעתיד של העם העברי, השירה שיהוה אל חי ציוה על משה, ויהושע ללמד את בני-ישראל, אמר יהוה אל חי  על עמו הסורר ומורה:

" וישמן ישורון ויבעט,  שמנת עבית כשית,

וייטוש אלוה עשהו,

וינבל צור ישועתו.

יקניאוהו, בזרים בתועבות, יכעיסוהו.

יזבחו, לשדים לא אלוה

אלוהים, לא ידעום

חדשים מקרוב באו

לא שערום אבותיכם.

צור ילדך, תשי

ותשכח, אל מחוללך.

וירא יהוה, וינאץ,

מכעס בניו, ובנותיו.

ויאמר, אסתירה פניי מהם

אראה, מה אחריתם,

כי דור תהפוכות המה

בנים לא אמון בם.

הם קינאוני בלא אל,

כיעסוני בהבליהם,

ואני אקניאם בלא עם

בגוי נבל אכעיסם

כי אש קדחה באפי,

ותיקד עד-שאול תחתית,

ותאכל ארץ ויבולה,

ותלהט מוסדי הרים

אספה עלימו,

רעות חיציי, אכלה בם

מזי רעב ולחומי רשף,

וקטב מרירי "

כל מי שרואה את מה שקורא בעימנואל, ומי שרואה את מה שקורה לעמנו בארץ האבות בימים האלה מבין כי בגלל הקטב המרירי:

" מחוץ, תשכל-חרב,

ומחדרים, אימה

גם בחור, גם בתולה

יונק, עם איש שיבה."

ובשבוע הזה ראינו באשדוד ברחוב הר סיני (לעג לרש), כי הקטב המרירי פוגע גם בעובר בבטן אימו, לקטב המרירי הזה קוראים לא פחות מאשר, מזל, בר, אושר, ומתוך כך אתה למד, כי למי שמאמין במזל, האושר הוא דבר יחסי, וחולף.

אם הינו נקראים שוב להר סיני, כדי לקבל שוב את התורה, העם העברי על כל תפוצותיו לא היה מסכים שהתורה תינתן שוב רק על הר אחד הר סיני, העם לא היה מסכים לקבל תורה אחת לעם, אלא שכל עדה, כל פלג, וכל זרזיף, היה דורש לקבל את התורה על הר שהוא רק שלו, ותורה מסוג אחר, ובנוסח אחר משיש לכל הזרמים האחרים.

לא בכדי קרא לנו יהוה אלוהינו בשירה הנהדרת שלו האזינו:

" שיחת לו לא, בניו מומם

  דור עיקש, ופתלתול. 

 הליהוה, תגמלו זאת

  עם נבל, ולא חכם."

כי נכון אנחנו עם נבל ולא חכם, אנחנו עם טיפש, שניתפס רק בעיניי עצמו כעם חכם, אבל הוא ממש לא כזה, לא עם שמפורד בכל הגויים, אלא עם שמפורד בתוך עצמו, ובכך אנחנו עם שמפורר את עצמו לדעת.

הקטב המרירי מושל בנו בכל אורחות חיינו, אנחנו בוחרים בימין או בשמאל, אבל אף פעם אנחנו לא בוחרים בדרך הישר, שהיא לא שמאל ולא ימין.

לא דרך החרדים, ולא דרך האתיאיסטיים, אלה דרך הישר כפי שציוה לנו, ולימד אותנו יהוה אלוהינו אדון כל הארץ.

לכל אחד ואחד מאיתנו יש חלק בחורבן שממשש לבוא עלינו, ואף אחד מאיתנו לא יוכל להגיד ידי לא שפכה את הדם הזה, ועיני לא ראתה, ידע כל אחד מהעברים בני-ישראל כי ידיו שפכה את הדם הזה, אם במעשה, ואם במחדל, ועיניו ראו, והעדיפו לא לראות.

יש עוד סיכוי אחד להסיר את רוע הגזרה מעלינו בטרם פורענות, אבל הסיכוי הזה לא נמצא בימין, ולא נימצא בשמאל הסיכוי הזה נמצא בדרך הישר, בתורת יהוה אל חי שנתן ביד משה עבדו בהר סיני, ובערבות מואב.

דרך הישר אינה דרך ההלכה והרבנים, ולא בדרך החילונים, הדרך היא הדרך שיהוה אל חי אלוהינו התווה לנו בצמצום בשירה הנהדרת שלו שירת האזינו, ובברכה שברך משה עבד יהוה לפני מותו, לאמור " ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל".

ואם לא יהיו יחד שבטי ישראל, הם יוכו בשבט יהוה מכות גדולות ונוראות כפי שיהוה הכה אותנו בחרון אפו בשואה שהבאנו על עצמנו במלחמת העולם השנייה.

ידע כל איש ישראל, ותדע כל אם עבריה, כי את החורבן המתרגש עלינו בקרוב הם הביאו עצמם ועל צאצאיהם הם הביאו במו ידיהם.

ולעיר אשר בשומרון לא יקרא עוד עימנו אל, ויקרא שמה סר אל וצל מוות, כי סר יהוה האלוהים ממנה.

אפרים העברי