כי אם אני לא אכתוב מי יכתוב?

כל המילים,

אם הן נופלות על אזניים ערלות? מה טעם?

מה טעם במיים זכים המסתחררים סביב פתח ביוב?

השמש עולה עם שחר ועם ערב שוקעת

אנחה לאה מלווה את צאתו של עוד יום

עוד יום תמים של הבטחה לא ממומשת

עוד יום של אפשריות עד בלי די שנסתיימו בלא כלום

לא ציפיתי וגם לא הייתי מבקש משמעות ונחת מכל שעה שחולפת

אך קשה להיות אדיש נוכח ימים רבים כל כך

מושחתים לריק, ואובדים לבלי שוב.