כי אם אני לא אכתוב מי יכתוב?

מלבדי אין איש בבית,

והריקנות שבחוץ

אט אט מחלחלת פנימה

אין מילים לומר

אין גם מי שיקשיב עכשיו

והנפש נכספת אל הנאות קטנות של הווה בגפו 

וכל זאת לא דקה אפילו מאז ידעתי מאלה די והותר

עוד מחשבות ותהיות על שעמום ושעשוע

מאימת הראשון התעצב כל העולם

והשני

תמורת מעות מעט ובלא כל טורח

בכוחי לזמן כל מאווה לגרות בו את חושי 

למלוך כראות עיני על כל תאוותי

כמו רבים בסביבתי כמעט כולם

אך לי אין הקלה בזאת, 

זהו אסוני

פיתוי וחמדנות אויבי השפע והנוחות

גם גדוש עד לקצה ההכלה 

אין לי שובע אין בי נחת

אגם של מי מלח לא ירווה את הצמא

ובכל התענוג הזה אין לי עונג

הנחש לעד בולע את זנבו

ולעולם אינו נכלה