כי אם אני לא אכתוב מי יכתוב?

אישית...

היה לי ניסיון מאוד לא טוב בזוגיות שבה היה פער בחשק. אני תמיד הייתי מיני ופתוח וכל כולי מוכן לקבל ולתת, לגלות כל מקור עונג חבוי. ידעתי שכל אושרה וטובתה מופקדת בידיי ולא היה דבר שהייתי מונע ממנה מתוך איזו עכבה שלי או חוסר רצון.

באיזשהו מקום זה לא הגיוני? אם יש בין זוג איזו התחייבות לנאמנות מינית, האם הם לא לוקחים על עצמם תמיד לספק את צרכי האחר? אחרת איזו אכזריות זו? איזו הפקרות (no pun intended). מה בדיוק מוסרי בלהיות נאמן לאדם שמרעיב אותך, שגורם לגוף שלך לצרוח מצורך ותסכול?

היא מצידה פשוט החליטה  שמשהו איתי לא בסדר והציעה שאקח כדורים...

מעניין, רוב הגברים שאני מכיר שלוקחים כדורים בהקשר המסויים הזה, מחפשים תוצאה הפוכה לפחות חשק... (הערת אגב, סקס על ויאגרה או סיאליס, זה פשוט סקס על סמים על כל המשתמע... לא משהו שמצריך יותר מהתנסות אחת או שתיים ובכנות, עם ההיא המסויימת בלי זה לא הייתי מצליח... שעמום!!!!!!!!!!!!! אבל חוויה שלאו דווקא הייתי פוסל על הסף)

אבל זה היה בסדר כמעט תמיד.

עד שמתישהו הכמעט איבד את כף ונהיה מעט ודי מהר הצטרף אליו מדי. 

מעט מדי...

יום אחד היא לא היתה מה שהייתי צריך, ולא יכולתי להעמיד פנים אחרת.

הטעויות שעשיתי בעקבות כך, היו מהטובות שעשיתי בחיי. הן היו יקרות לי ולאחרים אבל על זה בפעם אחרת, וספק אם בפורום כל כך פומבי. 

במקרה היום היתה לי שיחה עם מטפלת בפסיכוטרפיה, אישה חביבה מאוד שנשואה כבר 31 שנה לאותו גבר שהיה החבר שלה בגיל 19. אהבה גדולה. ששורדת שנים, הילדים כבר מחוץ לבית. עלומיהם מאחוריהם, והוא אומר לה שאם הוא לא היה נשוי לה הוא היה רוצה איתה רומן... 

הוא גבר מקסים אבל מימיו לא פתח ספר, ולה היה חסר בזה משהו. הפלפול והידע לשוחח על דברים בעלמא. איכשהו מתישהו היא מספרת לי, היא הבינה שהיא יכולה ואף צריכה לענות לצורך הזה במקום אחר, שאין לה מה להפנות אליו את התסכול הזה. הוא מי שהוא.

אז היא מצאה את המקום עם אנשים קוראים, וחושבים, שדנו על פילוסופיה ומהות החיים. 

הבטתי עליה ואמרתי שבנישואיי הראשונים בין שאר הצרכים שלי שלא נענו, היה אחד. שאיך לומר? לא היה מקובל או סביר מדי חברתית לענות עליו במקום אחר.

האם זה שונה כל כך? מסתבר שכן,עבור הרוב, אבל לא עבורי.

אם לאשתי הנוכחית, יהיה רצון או חשק לחוות משהו עם מישהו אחר, למה אני צריך לעמוד בדרך? למה זה מקרין עליי? הזוגיות שלנו יציבה כסלע, ביני ובינה אף אדם לא יבוא. אבל החיים הם לא הרבה יותר מאסופה של טעויות. ויש ביננו כאלה שיש להם צרכים שונים, רצונות וחשקים. 

מה נעלה כל כך בלהתגבר על עצמך? הרי החיים ממילא גדושים פשרות...

בכל אופן... בוהה... תגידי לו להפסיק להילחם במח שבתחתון... אהה כלומר התחתון. יום אחד הצנרת כבר לא מי יודע כמה אז כל עוד אפשר בלי כדור קטן כחול... יש לו אישה נאה ותוססת. אז שינצל ועד תום...

ממזר בר מזל!

 

על החתום זקן טרחן שצריך לקחת את העצה של עצמו,

לדבר פחות ולזיין יותר...