כי אם אני לא אכתוב מי יכתוב?

מצאי את היופי באשר הוא ואל תצרי מדי ובגלוי על שהוא לא היה במקומות בהם חקרת לפני שלמדת איך לראות

שמרי את הצער לאלה שכל הגעגוע שבעולם לא ישיב

שמרי את הצער למסכנות, לרעב, ולחולי, במקומות האלה ודומיהם בלבד יש בו תועלת לנשמתך

אכן, דבר זה הרי אפשר לומר על כמעט כל אבן מתגלגלת שבעולם, אך מעטים יגידו, ועוד פחות יקשיבו לדבר אומר

למה זה כך או כך? מי יודע, אולי כי למרות הכל בכל זאת העולם, הוא כמנהגו נוהג וסובב.

ההרים עומדים איתן, גשם יורד בעיתו כמו שבזמנה הראוי והאף פעם לא נוח השמש קופחת בשמיים על ראשי העמלים.

והאדמה לעולם אינה רווה דם נערים ונערות במדי ירוק והים אינו יבש בימי חיי אדם

גם אם בבתי החולים צובעים קירות בצבעים ססגוניים ליד מיטות ילדים שרוצים דברים שאין בהם ערך או תועלת מאנשים שהם אינם יודעים את שמם האמיתי

אפילו אז הכל כשורה, ואין לך סיבה טובה באמת לדמעות האלה, אף סיבה טובה, ילדה שלי.

אולי למעט הצורך לבכות ולכולנו מדי פעם לא יזיק לשטוף את העיניים מהכל.