כי אם אני לא אכתוב מי יכתוב?

ראו כיצד מילה עלובה פוצעת את עורי ומגירה דם חיים, האין זה בידור? תמיד היתה מידה של אכזריות לשעמום האנושי, תנו לנו השפלה, או לפחות מבוכה אחרת לא נצחק לא נתענג ולא נקנה עוד כרטיס להצגה היומית...

כבר כמה שנים שאני קם עם פרעושים ולא בדיוק תמה למה, הגיע הזמן למצוא לעצמי חברה שונה מעט, נקיה מזו...

אלוהים ישפוט ויעיד שאני ראוי ליותר, אלוהים עדי שבפחות לא אסתפק עוד.

והיד שתגרש מכאן את הכלבים המטונפים האלה לא תהיה עדינה, לא רכה ולא סולחת. כל מידה של עלבון אצור תמצא דרור דרך כף ואצבעות... ואולי אין בכך צורך, לאיזה הדר וכבוד ראוי מי שנפגע מנביחות...

אם אפשר יהיה אבחר במילים של טעם ואם לא יהיו כאלו בנמצא, אסתפק בשקט.

שקט ישמש בהחלט...