כי אם אני לא אכתוב מי יכתוב?

אני לא צודק. אף פעם.

אני תמיד שואל חוקר בוחן. את עצמי ואחרים החלטות, מדיניות, מסקנות.

בלי סוף.

כמה נמאסו עליי כל האנשים האלה שמבססים את החיים שלהם על קביעות ואקסיומות שאין להן שום בסיס במציאות בלי פעם אחת לשאול למה? בלי להיות מסוגלים לשנות דעה.

ואולי הם צודקים בכך שהם צודקים?

העניין הוא שאני די בטוח שאני לא טועה...

אין לזה חשיבות גדולה מדי,

בדיוק כמו החיים שלכם ושלי...

לא נעים לשמוע אבל אתם יודעים שאני צודק.