כי אם אני לא אכתוב מי יכתוב?

אני יודע היטב כמה זה מסובך כשהנסיבות אורזות נפש עדינה וחוקרת בגוף מגודל אחרי חזית של פנים קשות.

עשיתי עכשיו מעשה שלא יעשה, נכנסתי לדף הפייסבוק של הזמר, אין מספיק פסיכיאטרים בעולם כדי לשקם אותי אחרי החוויה. 

מעריציו (שאת כולם יש לי כוונה מלאה להעמיד מול החומה כשהמהפיכה תתחיל.) מחזקים אותו ומנחמים. אנשים שאני מאוד מקווה שהם גוססים מסבירים כמה קל להתפתות לנערות.

עכשיו על מה בדיוק צריך לנחם אותו?

מסכן שלי, עשית ילדות קטנות. זה בטח היה לך כל כך קשה.

וזו הבעיה שלי עם העניין. אלו לא היו מערכות יחסים, לא היתה פה אהבה או קשר, אלו היו זיונים, עסקה ברורה. אני אזיין אותך ואת תוכלי לספר לכל העולם שהיה לך רומן עם מי שכולנו יודעים מי הוא...

אז היא ספרה...

שוק!

קראתי פה איזו כתבה על בעילה בהסכמה. האמת? כנראה שהיתה הסכמה. אבל למה גבר בן 40 צריך לשים נערה (אולי לא הכי חכמה ואולי לא הכי תמימה) מול הזין הנפוח שלו ולשאול אם היא רוצה?

לא היא לא רוצה. היא לא רוצה זין, כמו שאוהבים לומר. זין יש הרבה ולכולם. זה לא קשה להשיג כי כל מי שיש לו יתן בשמחה.

היא רוצה כמו כולנו שיאהבו אותה. שיבינו אותה, שיראו את הייחוד והיופי שבה. וגם כמה היא מפחדת כי היא ילדה שנראית כמו אישה. מי יגיד לה איך להתנהג? 

לאהבה אין גיל, זה נכון. אבל זו לא אהבה. זו חרמנות ונצלנות. וכיעור...

חבל שלא תשב דקה, חבל שתשאר בפריים טיים חבל שכל זה לא יגרד אפילו גרם מההצלחה שלך! חבל שכל כך הרבה אנשים מפרגנים לך למרות שכל שמץ מההתנהגות שלך מציג חלאת אדם אגוצנטרית שאין בה גרם התחשבות באחר.

מבטיח לכם שזה לא מקנאה, אני מרגיש טוב מאוד עם עצמי שאני לא דומה לזמר המפורסם בכלום!

ממילא נראה שהכל נופל על אזניים ערלות, וכל מה שיש לי לומר חשוב מדי מכדי לבזבז אותו כאן.

כי יש כמות מוגבלת של מילים לומר יש כמות מוגבלת של זמן לומר אותן...

אני לא ממש רואה טעם יותר,

אני צריך לראות ולשמוע,

לקרוא כבר לא עושה לי כלום